פרשת יתרו

harsinayבפרשת יתרו במעמד הר סיני נאמר "ויתייצבו בתחתית ההר" (שמות יט, יז) מפשט הכתוב משמע שעמדו מתחת ההר. ואכן כך דרשה הגמ': "מלמד שכפה עליהם הר כגיגית ואמר להם אם אתם מקבלים התורה מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם" (שבת פח.).

 

לכאורה מדרש זה סותר את הנאמר: "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים" (ברכות לג.) הבא ללמדנו, שהקב"ה מכתיב לאדם את כל הנתונים בחייו, אך משאיר לו את חופש הבחירה, שתהיה חופשית לחלוטין, כדי לאפשר לתת לו שכר או עונש בהתאם לבחירתו.

נאמרו בעניין זה מספר פירושים:
המהר"ל בספרו "תפארת ישראל": בחירה חופשית קיימת בנושאים פרטיים אך בדברים כלליים ויסודיים בהם אין בחירה. למשל: הורים שואלים את ילדם: האם ירצה לאכול מאכל כזה או אחר, האם ירצה ללבוש בגד כזה או אחר. אך הם אף פעם לא ישאלוהו האם הוא מעוניין ללכת לבי"ס, או כשיראוהו משחק בחומר רעיל לא ישאירו לו בחירה חופשית. כך בעניין קבלת התורה: היות ובעניין זה תלוי קיומו של העולם: "אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי" (ירמיהו  לג, כה ) "יום השישי" תנאי התנה הקב"ה בעולמו אם ישראל מקבלים את התורה מוטב ואם לאו יחזור העולם לתוהו ובוהו".
לכן בדבר כל כך חיוני לכלל ולפרט אין בחירה חופשית אך מלבד ההתערבות החד פעמית הזו מתנהל העולם מאז מעמד הר סיני עפ"י העקרון של בחירה חופשית.

הנצי"ב: אי אפשר להבין את ביטוי "כפה עליהם הר כגיגית" כפשוטו, כאילו העמיד את ההר מעליהם. אלא צריך להכין את המשמעות הסימבולית של הביטוי. כאשר עומדים סביב להר סיני ורואים עשן כבד על ההר ושומעים קולות וברקים "וקול השופר הולך וחזק ומשה ידבר והאלוקים יעננו בקול" הקב"ה בכבודו ובעצמו יורד על הר סיני. ואז שואלים אותם האם יקבלו את התורה? האם הם מאמינים בה'? זוהי שאלה רטורית, התשובה ברורה מאליה. וזה נחשב כאילו "כפה עליהם הר כגיגית". הכפיה היתה מעצם ההשתתפות במעמד כל כך מרשים ומרגש שלא מאפשר להם לסרב, או להתנגד. וכאילו ניטלה מהם הבחירה החופשית. אך בחיי היום יום נשמר העקרון של הבחירה החופשית, ומצד הקב"ה אין כפיה דתית. נשאלת שאלה נוספת בענין זה, המדרש המפורסם בענין סירוב הגויים לקבל את התורה, כל אומה מהסיבה שלה מדוע הקב"ה לא כפה עליהם הר כגיגית כפי שעשה לישראל? אלא, יש הבדל גדול בין ישראל לאומות. ישראל רוצים בכל לבם לעשות מצוות מתוך אמונה בקב"ה ואם יהודי מתנגד לכך הרי צריך לכפותו לכך ואז מתגלית הפנימיות שלו האמיתית. כפי שאומר הרמב"ם "כופין אותו עד שיאמר רוצה אני" (הל' גירושין הל' כ') הרי אלו תרתי דסתרי "כופין" הרי זו כפיה, ו"רוצה אני" מראה על רצון? על ידי הכפיה מסלקים את היצר הרע ומתגלה הרצון האמיתי לכן נחשב לו כרצון.

לעומת זה הגויים מטבעם אין רצונם לעשות מצוות. ואם יכפו אותם הרי זה נחשב כאונס גמור, הרי גם על שבע מצוות בני נח שנתנו להם, הם עברו ואיך אפשר לכפות אותם על תרי"ג מצוות? אך ישראל שקיימו את שבע מצוות בני נח נבחנה כוונתם האמיתית לעשות את רצון ד'.