פרשת תרומה - ההר והמשכן

מאת: הרב יעקב סלקמון

קטגוריה: מ. פרשת תרומה

 

בפרשת השבוע פרשת תרומה אנו לומדים על הצווי לעם ישראל לתת תרומה לבניין המשכן מטרת המשכן באופן פשוט היא בניית מקום קבוע להשראת השכינה ששרתה על ישראל בהר סיני.

 

 

קדושתו של הר סיני בטלה מיד לאחר מתן תורה "במשך היובל המה יעלו בהר" (שמות יט/יג) ומכאן ואילך עוברת הקדושה למשכנה הקבוע – המשכן [ואחר כך המקדש].

כאשר במרכז קדושת המשכן נמצאים הלוחות שניתנו בהר סיני .

ואכן פרשת תרומה מתחילה ביצירת ארון הברית כדי שיהיה מקום לעדות [לוחות הברית ושאר התורה לאחר מכן] שניתנה בהר סיני  ונראה שזו מטרת המשכן וכך אכן מופיע בפסוקים: "וְנָתַתָּ אֶל הָאָרֹן אֵת הָעֵדֻת אֲשֶׁר אֶתֵּן אֵלֶיךָ" (שמות פרק כה/טז )

ומכאן ממשיכה השראת השכינה בישראל: "וְנָתַתָּ אֶת הַכַּפֹּרֶת עַל הָאָרֹן מִלְמָעְלָה וְאֶל הָאָרֹן תִּתֵּן אֶת הָעֵדֻת אֲשֶׁר אֶתֵּן אֵלֶיךָ: וְנוֹעַדְתִּי לְךָ שָׁם וְדִבַּרְתִּי אִתְּךָ מֵעַל הַכַּפֹּרֶת מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרֻבִים אֲשֶׁר עַל אֲרֹן הָעֵדֻת אֵת כָּל אֲשֶׁר אֲצַוֶּה אוֹתְךָ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (שמות פרק כה/כא ,כב )

גם שמו של המשכן "משכן העדות" (שמות לח /כא) הוא על שם הלוחות שהם מרכז המשכן והם מצויים בקדש הקדשים המקום הקדוש ביותר במשכן. 

השראת השכינה בשני המקומות מופיעה בצורה זהה כלומר ב: ענן ,שכינת כבוד ה' ואש, בהר סיני מתוארת השראת השכינה באופן הבא:  "וַיַּעַל מֹשֶׁה אֶל הָהָר וַיְכַס הֶעָנָן אֶת הָהָר: וַיִּשְׁכֹּן כְּבוֹד ה' עַל הַר סִינַי וַיְכַסֵּהוּ הֶעָנָן שֵׁשֶׁת יָמִים וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִתּוֹךְ הֶעָנָן: וּמַרְאֵה כְּבוֹד ה' כְּאֵשׁ אֹכֶלֶת בְּרֹאשׁ הָהָר לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: (שמות פרק כד/טו-יז)

ובמשכן מתוארת השראת השכינה באופן הבא: "וַיְכַס הֶעָנָן אֶת אֹהֶל מוֹעֵד וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן: וְלֹא יָכֹל מֹשֶׁה לָבוֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד כִּי שָׁכַן עָלָיו הֶעָנָן וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן: ... כִּי עֲנַן ה' עַל הַמִּשְׁכָּן יוֹמָם וְאֵשׁתִּהְיֶה לַיְלָה בּוֹ לְעֵינֵי כָל בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּכָל מַסְעֵיהֶם:   (שמות פרק מ פס' לד לה לח)

בשני המקומות הקב"ה קורא למשה רבנו להכנס לאחר שמשה נמנע מלעלות בשל הענן , פעמיים בלבד מופיע בתורה הביטוי ויקרא אל משה אחד בתחילת ספר ויקרא קריאה לכניסה למשכן: "וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר יְקֹוָק אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר"  (ויקרא א/א) ואחד בספר שמות בהקשר של העליה להר סיני: "וַיִּשְׁכֹּן כְּבוֹד יְקֹוָק עַל הַר סִינַי וַיְכַסֵּהוּ הֶעָנָן שֵׁשֶׁת יָמִים וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִתּוֹךְ הֶעָנָן"  (שמות כד/טז)

 

ההבדל המרכזי בין המשכן לבין ההר הוא שבהר סיני הכל נעשה ע"י הקב"ה ועם ישראל קבלו את הדברים "נעשה ונשמע".

במשכן עם ישראל מתבקשים לפעול לשם השראת השכינה ולתת מהונם ומרצם לשם השראת השכינה וכל זאת מתוך רצון ושמחה  = נדיבות לב: "מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי: (שמות כה/ב)

ואכן בפסוקים שאחרי חטא העגל [ונראה שיש כונה להראות הנגדה לחטא העגל שם רק הגברים הביאו מעט] התורה מתארת את ההתלהבות והשמחה שליותה את התרומה למשכן ומסופר שאנשים הביאו דברים אישיים מאוד שהיו להם מתוך רצון לתרום להשראת השכינה וכך מתואר שם  "וַיָּבֹאוּ הָאֲנָשִׁים עַל הַנָּשִׁים כֹּל נְדִיב לֵב הֵבִיאוּ חָח וָנֶזֶם וְטַבַּעַת וְכוּמָז כָּל כְּלִי זָהָב..." (שמות לה/כב)

כאן ניתנת לעם ישראל הזדמנות להיות שותפים בהשראת השכינה והם עושים זאת בשמחה ובהצלחה יתרה.

בסוף הבניה מברך משה את העם יהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידכם וכך אכן היה.

בדומה לכך גם בימי הפורים הדור קבלוה בימי אחשורוש (שבת פח.) עם ישראל מקבל ברצון ובשמחה את עבודת ה'  יהי רצון שנזכה גם אנו להיות שותפים בהשראת השכינה בישראל ושנזכה לעשות זאת בשמחה.