פרשת קדושים - ואהבת לרעך כמוך

lechitzat_yadבפרשת קדושים, ישנן מצוות רבות. כבר לימדונו חז"ל בסוף מסכת מכות [1] שישנן מצוות שאותן ניתן להגדיר כחשובות יותר "בא חבקוק והעמידן על אחת, שנאמר: וצדיק באמונתו יחיה" אם כך, נתמקד אף אנו באחת המצוות החשובות ביותר בתורה המופיעה בפרשתנו: "ואהבת לרעך כמוך".

 

מקור לחשיבות מצוה זו מצינו במדרש ההלכה [2] "ואהבת לרעך כמוך, רבי עקיבא אומר זה כלל גדול בתורה". בעל ספר החינוך [3] מסביר את הביטוי 'כלל גדול בתורה': "כלומר שהרבה מצוות שבתורה תלויין בכך, שהאוהב חבירו כנפשו לא יגנוב ממונו… וכן כמה מצוות אחרות תלויות בזה, ידוע הדבר לכל בן דעת". כלומר, גדולתה של המצוה נובעת מכך שקיומה בלב שלם, יגרור אחריו קיום של מצוות רבות אחרות "בין אדם לחברו".

 כדי להבין מרכזיותה של מצוות "ואהבת לרעך כמוך" ואת דרך השפעתה על שאר תחומי החיים, נביא סיפור ידוע על הלל ושמאי:[4]

"מעשה בנכרי אחד שבא לפני שמאי, אמר לו: גיירני על מנת שתלמדני כל התורה כולה כשאני עומד על רגל אחת. דחפו באמת הבנין שבידו. בא לפני הלל, גייריה. אמר לו, דעלך סני לחברך לא תעביד (מה ששנוא עליך לא תעשה לחברך) זו היא כל התורה כולה ואידך פירושה הוא זיל גמור (והשאר הוא פרוש של פסוק זה, לך ולמד)"

נבאר את המעשה: גוי שרצה להתגייר, בא לפני שמאי ובקשו שילמדו 'את כל התורה כאשר הוא עומד על רגל אחת' כלומר, שיתמצת לו את כל תורת ישראל בחמש דקות. שמאי, כאמור, חשב שהדבר בילתי אפשרי ודחפו באמת הבנין, דחיפה זו היתה סמלית והיא נועדה להבהיר שכשם שבנין אינו יכול לעמוד על עמוד אחד משום שהוא יתמוטט, כך אי אפשר לתמצת את תורת ישראל לכמה משפטים. הלל לעומת זאת נענה לאתגר ותמצת את כל תורת ישראל במשפט: 'מה ששנוא עליך לא תעשה לחברך' שכוונתו זהה ל'ואהבת לרעך כמוך' וכל שאר המצוות הם תולדה של רעיון זה. 

המהר"ל, בספרו נתיבות עולם [5]. מסביר את חשיבות הענין בכך, שהאדם נברא 'בצלם אלוקים', וכאשר אנו אוהבים זה את זה ומכבדים זה את זה, הרי זה משום שאנו רואים באדם האחר את נשמתו האלוקית, ולא משום שזה כדאי לי. (שהרי אם אני אהיה טוב אל חברי, הרי שהוא יהיה חייב להשיב לי טובה, וכך יוצא שכל חסד שאני אעשה תלוי במידה שאקבל משהוא בתמורה לכך).

כאשר יסוד זה יהיה ברור לכל, הדבר יגרום לאנשים רבים לעשות יותר מעשי חסד, משום שהם יראו בכך ביטוי לאמונתם בה' יוצר האדם בצלמו, ולא יסתפקו בעשיית מעשים שבסופו של דבר יועילו להם. אם כן, מובן מדוע חלק מרכזי וחשוב בעבודת ה' של כל יהודי, סובב סביב מצוות ש'בין אדם לחברו' שתכליתם להיטיב עם ברואיו של הקדוש ברוך הוא. עתה, תובן תשובתו של הלל הזקן לגוי, ונלמד אף אנו ממנו, וכאשר יבא זר וישאל: "האם תוכל לסכם לי בכמה מילים מה זה להיות יהודי ?" נוכל לומר לו "ואהבת לרעך כמוך" או "מה ששנוא עליך לא תעשה לחברך", כי מי שחי ומקיים את הכלל הזה מייצג את היהודי המאמין במיטבו.

כאשר אנו מתבוננים במצבו של עם ישראל, שרובו אינו שומר מצוות, והמצב ודאי כואב לנו, אנו שואלים את עצמנו מה עלינו לעשות לתיקון המצב? כיצד נוכל להשפיע על עם ישראל שיתקרב לתורה ומצוות ?

תשובות רבות והצעות שונות הועלו כדי לתקן את המצב, אולם נראה שהתשובה טמונה בפרשתנו. כלומר, קיום מצות "ואהבת לרעך כמוך" ללא חשבון ומכל הלב, ע"י ציבור שומרי המצוות בארץ, יוכל לגרום לשינוי בהסתכלותו של הציבור על התורה ושומריה. ברגע שהשם הנרדף של הציבור הדתי יהיה ציבור של גמילות חסד וציבור של אנשי אמת שלא יכזבו איש בעמיתו, אזי ודאי שיהודים רבים ירצו להשתייך למחנה זה. וכי מי לא יהי מעונין להצטרף לחברת עילית זו, שכה נעים להיות שייך אליה. ואם יש בארצנו יהודים רבים שעדיין רחוקים מתורה ומצוות, הרי זה משום שאנו לא עשינו די להיטיב את דרכנו, על מנת שיהיה ברור לכל, שהחברה הכי טובה לבני אדם היא חברה שומרת תורה ומצוות. 

על כן נשתדל לחנך את עצמנו ואת ילדנו ש"בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי כִּי אֲנִי יְהֹוָה עֹשֶׂה חֶסֶד מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ כִּי בְאֵלֶּה חָפַצְתִּי נְאֻם יְהֹוָה" [6]                     


[1] דף כ"ד עמוד א'.
[2] ספרא פרשת קדושים פרק ד'.
[3] מצוה רמ"ג.
[4]  מסכת שבת דף ל"א עמוד א.
[5]  נתיב אהבת הרע.
[6] ירמיה פרק ט' פסוק כ"ג.