פרשת בהר - זכות אבות

shemesh"אף אני אלך עימם בקרי, והבאתי אותם בארץ אויביהם, או אז יכנע לבבם הערל, ואז ירצו את עוונם. וזכרתי את בריתי יעקב, ואף את בריתי יצחק, ואף את בריתי אברהם אזכור, והארץ אזכור" (ויקרא כו, ב-מא). בזכות אבות נגאלים הבנים.

 

 
ומצאנו במדרש (דברים רבה, ב, כג)  "אמר רבי אלעזר כשנגאלו ישראל ממצרים לא נגאלו אלא מתוך חמישה דברים אלו:  מתוך צרה ומתוך תשובה ומתוך זכות אבות ומתוך רחמים ומתוך הקץ... ולא ישכח את ברית אבותיך הרי מתוך זכות אבות", ועוד במדרש (ויקרא רבה, כט, ז) "אמר הקב"ה לישראל, בני, אם אתם מבקשים לזכות לפני בדין ביום הזה [ראש השנה] תהיו מזכירים זכות אבות ואתם זוכין לפני בדין". כך גם ביום הכיפורים "אמר להם הממונה צאו וראו אם הגיע זמן שחיטה. אם הגיע הרואה אומר ברקאי, מתתיא בן שמואל אמר: האיר פני כל המזרח עד שבחברון? והוא אומר הן" (משנה, יומא פ"ג, א). ומדוע מזכיר חברון שלדרומה של ירושלים? מביא רש"י (דף כח:):  "ומצינו בתלמוד ירושלמי כדי להזכיר זכות אבות מזכירין חברון".
הזכרת זכות אבות אינה יחודית רק בימים נוראים (תרתי משמע) אלא לכל יום, בברכת אבות בתפילת שמונה עשרה: "וזוכר חסדי אבות [ובזכותם] ומביא גואל לבני בניהם".

 

 "ויאמר ה' אליו עבור בתוך העיר בתוך ירושלים והתוית תו על מצחות האנשים הנאנחים והנאנקים [הצדיקים והמסכנים, כדי שלא יגע בם המשחית. רד"ק]... ולאלה אמר באוזני, עיברו בעיר אחריו והכו, אל תחוס עינכם ואל תחמלו. זקן בחור ובתולה וטף ונשים תהרגו למשחית, ועל כל איש אשר עליו התו אל תגשו..." (יחזקאל ט, ד-ו). ובגמרא בשבת (דף נה.):  "א"ל הקב"ה לגבריאל לך ורשום על מצחן של צדיקים  תיו של דיו שלא ישלטו בהם מלאכי חבלה, ועל מצחם של רשעים תיו של דם כדי שישלטו בהם מלאכי חבלה... ומאי שנא תיו? אמר רב ת' תחיה, ת' תמות. ושמואל אמר תמה זכות אבות". ושמואל לשיטתו במדרש (ויקרא רבה לו, ו)  "עד מתי זכות אבות קיימת? ר' תנחומא בשם... רבא בר זבדא עד יהואחז... רבי יהושע בן לוי עד אליהו... שמואל אמר עד הושע... רבי יודן אמר עד חזקיה... אמר רבי אחא זכות אבות קיימת לעולם, מזכירין ואומרין כי אל רחום ה' אלקיך לא ירפך ולא ישחיתך ולא ישכח את ברית אבותיך".

 עפ"ז מסביר רבי יהונתן אייבשיץ (יערות דבש דרוש ד) את הגמרא (סנהדרין צה.): "ביקש הקב"ה לעשות חזקיה משיח, שרצה לקרב ימי התיקון וביאת המשיח קודם שעברו ימי חזקיה, שזכות אבות עדיין היה מגן על הארץ".

לפי זה מסביר המהר"ל (נצח ישראל פרק ד) כי בית ראשון שהיתה בו זכות אבות, נחרב רק כשהגיעו ישראל לדיוטא התחתונה ועבדו ע"ז, גילוי עריות ושפכו דמים. אבל בבית שני שכבר תמה זכות אבות, ובהמ"ק עמד ע"י זכויות ישראל עצמם, הספיק החטא ה"קל" של שנאת חינם כדי לגרום לחורבן הבית, שאין מי שיגונן עליו בזכותו.
וכן כותב המהר"ל (חידושי אגדות בסנהדרין) "ועוד יש הפרש גדול בין הגאולה הראשונה ובין הגאולה האחרונה... כי הגאולה הראשונה במצרים היתה בזכות האבות, שנשבע לאבות שיגאל הבנים, ולכך היה אפשר לדעת הקץ... אבל גאולה אחרונה כבר תמה זכות אבות ולכך הקץ מופלא, דבר שהוא מהשי"ת בעצמו... אין הקץ מבורר גמור ולפיכך אין לחושבו מתוך הכתוב".

וכן בספר מגלה עמוקות ע"פ וירא: "המכסה אני מאברהם אשר אני עושה, סופי תיבות ירמיה למפרע, כי גילה לו הקב"ה שזכותו יהיה עד חורבן הבית בימי ירמיה".

לרוב התנאים והאמוראים זכות אבות הייתה קיימת משך מאות ואלפי שנים ונגמרה! עפ"ז קמה תמיהה גדולה, הכיצד אנו מסתמכים על זכויות שנגמרו?

שלוש תשובות בדבר:
ר"ת (בתוס' ד"ה ושמואל, שבת דף נה.) מתרץ דזכות אבות תמה אבל ברית אבות לא תמה, דהא כתיב "וזכרתי את בריתי יעקב" אף לאחר הגלות. ואנן אין אנו מזכירין זכות אבות אלא הברית".

ר"י מתרץ בצורה שונה: "שמואל קאמר דלרשעים תמה [זכות אבות], אבל לצדיקים לא תמה... ועל זה אנו סומכין להזכיר זכות אבות", וכה"ג בתיקוני זוהר (דף נד:) "ואמר הקב"ה לאילין בינונים, לגביהו תמה זכות אבות, כיון דלא תאבו בתיובתא הא אינון כרשעים גמורים. ואם תאבין בתיובתא איתמר לגביהו תלה זכות אבות".

גישה שלישית מצאנו במהר"ל (חידושי אגדות לשבת, דף נה.): "כבר אמרנו כי זכות אבות, מה שהבנים עומדים בשביל האבות... בהתרחק הבנים מאוד אינם עומדים בזכות האבות, ובזמן הושע בן בארי שהוא היה מן הנביאים האחרונים כבר כלה ותמה זכות אבות [שאל"כ]... איך אפשר שחרב הבית, כי זכות אבות היה גורם שלא יחרב... אבל בודאי לפעמים השי"ת עושה בשביל זכותם כאשר ראוי לפי העניין... כי אין לומר ח"ו כלל שלא יעשה בזכות אבות. ובודאי ע"י תפילה פשיטא שאינה תמה זכות אבות שהרי כל תפילותינו הוא על זכות אבות!  אלא ע"י תפילה לא תמה".

וכמובן מסתמכים אנו ג"כ על דעת רב אחא, שזכות עולם עומדת לעד.
ומוסיף השל"ה (עקב, תורה אור, ז) "אך באמת יועיל זכות אבות כשאנחנו הולכים בעקבותיהם... אז מצטרף זכויותיהם".