פרשת בחוקותי - פתרון לבעיית המים

water_dropברוך ה', בשנת תשע"א זכינו לגשם רב בהרבה משנים שלפני כן, ואנו מודים לקב"ה על כך, אך עדיין ישנו משבר מים.
בשנה האחרונה מקבלי ההחלטות  במדינתנו החליטו לפתור את בעיית המים איך? היטל מס על המים העניין פשוט מחייבים את האזרחים בתשלום נוסף על כל טיפת מים מעבר לקצבה לכל משפחה כך אנשים ישתמשו בזהירות יתרה במים ואז... בעיית המים תדרדר לאט יותר.

 
ברור לכל שרעיון זה הוא חוכה והיתלולה, א"כ מה הפתרון לבעיית המים?
בפרשתנו יש את הפתרון לבעיה זו (ולעוד הרבה בעיות אחרות) וכך נאמר:

ויקרא פרק כו
(ג) "אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם:
(ד) וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ:
(ה) וְהִשִּׂיג לָכֶם דַּיִשׁ אֶת בָּצִיר וּבָצִיר יַשִּׂיג אֶת זָרַע וַאֲכַלְתֶּם לַחְמְכֶם לָשׂבַע וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם:
(ו) וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה מִן הָאָרֶץ וְחֶרֶב לֹא תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם:
(ז) וּרְדַפְתֶּם אֶת אֹיְבֵיכֶם וְנָפְלוּ לִפְנֵיכֶם לֶחָרֶב:
(ח) וְרָדְפוּ מִכֶּם חֲמִשָּׁה מֵאָה וּמֵאָה מִכֶּם רְבָבָה יִרְדֹּפוּ וְנָפְלוּ אֹיְבֵיכֶם לִפְנֵיכֶם לֶחָרֶב:"

רש"י  מסביר (עפי הת"כ) 
אם בחקתי תלכו - יכול זה קיום המצות, כשהוא אומר ואת מצותי תשמרו, הרי קיום המצות אמור, הא מה אני מקיים אם בחקתי תלכו, שתהיו עמלים בתורה:
ההסבר לבקשה הזו ("ת"ר, אם בחקתי תלכו, אין אם אלא לשון בקשה". ע"ז ה',א') שה' מבקש שנעמול בתורה וע"י עצל זה נזכה לכל הברכות האמורות.

אך מהו עמל תורה? איך נקיים את בקשת ה' מאיתנו?

הט"ז באו"ח מ"ז,א' כתב בעוסקו בברכת התורה
"התורה אינה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה- דהיינו שעוסק בפלפולים ובמו"מ של תורה כמ"ש שכתב על "אם בחוקותי תלכו"- שתהיו עמלים בתורה משא"כ באותם שלומדים תורה מתוך עונג ואינם יגעים בה ואין התורה מתקיימת אצלם.. וזהו שלא ברכו בתורה תחילה- כי הברכה היא לעסוק בדברי תורה דרך טורח דווקא שעיקר מעלת העוסקים בתורה דרך טורח ויגיעה. 

 דברי הט"ז ברורים- צריך להתייחס לתורה כמו אל עסק, להיות כל כולך בתורה, לעבוד קשה,  ורק כך מקיימים את רצון ה'.

בעניין זה ראוי להביא את המשל הנפלא של  הרב יוסף חיים זצ"ל בספרו "בן איש חי" (דבריו של הט"ז יובנו לאשורם):
מעשה בחסיד אחד שפתח בביתו  בית מדרש בו התפלל כל יום עם תלמידיו וגם שנה עמם את משנתם. החסיד נשאר צפון בביתו ולא יצא לשוק העיר כלל. באחד הימים אמר לתלמידיו "הצטרפו אליי ונצא היום לטיול בשוק" ענו לו :"רבינו איזה טיול יש בשוק שכולו מלא עסקים והמון בני אדם נדחפים זה בזה- הטיול טוב רק בשדה" ענה להם "אעפ"כ רצוני שנלך היום לשוק כי שם הוא טיולי ולא בשדה" והלכו כולם יחד לשוק.
בעודם מתקרבים לפתח השוק, הבחינו בששה אנשים נושאים כל אחד על שכמו משא גדול וכבד, עד ששטף רב של זיעה נטף מכל אחד מהם. נעמדו הרב והתלמידים בצד עד שיעברו הסבלים הללו נושאי המשאות הכבדים שהביאום מהמכס, להכניס אל החנויות שבשוק.
אמר הרב לתלמידיו "מוסר גדול אנו לומדים מהסבלים הנושאים משאות כבדים,אשר מחמת כבדם מזיעים זיעה בשטף רב, וקומתם נכפפת בעת המשא ועצמותיו מתרסקין, וכל הטרחה הזו הם טורחים עבור שכר עשרה גרוש. והרי עינינו רואות שאינם מתים מכובד המשאות ואין הם נחלשים מרוב היגיעה ואין עצמותם משתברים כי הם חוזרים ונושאים משאות כאלו שלוש וארבע פעמים בכל יום ולמחר שוב חוזרים לעסק זה וכן בכל יום ויום בזה אחר זה והם בריאים ככוחם אז כוחם עתה ע"כ אתם ידידיי ודאיו לא תקוצו מיגיעת עסק התורה אפילו אם תשבו לפני שש שעות רצופות ואפילו אם תשבו בחום היום שזיעה רבה ניגרת מכם.
דהא ודאי כל מה שתהיו יגעים מתורה לא תגיע היגיעה שלכם למחצית יגיעת הסבלים ואם על שכר עשרה גרוש כ"כ מתייגעים כ"ש וכ"ש שראוי לאדם להיות יגע בתורה שיש לה שכר נצחי עצום ורב עין לא ראתה".

ועוד יש לי להוסיף על דבריו, שיש שוני גדול בין השכר שיגעים בתורה לבין השכר שיגעים בעבודה:
שהשכר בעבודה הוא על התוצאה וההספק- אם לא הספקת לא קבלת. והשכר בתורה הוא על המאמץ והעמל שמושקע בה, כמו שכתב התנא באבות ה', כ"ג "לפום צערא אגרא"- השכר אינו לפי תוצרת, אין בודקים את ההישגים אלא את העמל והיגיעה.