בין אברהם לנח

Noahפרשתנו מתחילה בפסוק "נח איש צדיק תמים היה בדורותיו את האלוקים התהלך נח"

ידועים דברי רש"י המבוססים על מדרשי חז"ל:
בדורותיו - יש מרבותינו דורשים אותו לשבח, כל שכן שאלו היה בדור צדיקים היה צדיק יותר, ויש שדורשים אותו לגנאי, לפי דורו היה צדיק, ואלו היה בדורו של אברהם לא היה נחשב לכלום:
את האלקים התהלך נח - ובאברהם הוא אומר (יז, א) התהלך לפני, (כד,מ) אשר התהלכתי לפניו, נח היה צריך סעד לתומכו, אבל אברהם היה מתחזק ומהלך בצדקו מאליו:

 

 

רש"י עורך לפנינו את ההשוואה הבלתי נמנעת בין נח לאברהם. שניהם צדיקים, שניהם יחידים  בדורם ועומדים מול בני דורם ושניהם מתחילים התחלה חדשה בעולם אחרי כשלון של הדורות שלפניהם.

בנח ההתחלה המחודשת נדרשת לאחר המבול שמכלה את האנושות –"קץ כל בשר בא לפני כי מלאה הארץ חמס מפניהם והנני משחיתם את הארץ".
באברהם יש התחלה לאחר חטא דור הפלגה שחותם את הגולל על פרק האנושות המקובצת יחדיו ומתחיל מציאות של עמים ולאומים, שם מתחיל גם היווצרותו של עם ישראל-עם סגולה שאמור להוביל את האנושות קדימה. יתר על כן, אנו יודעים שזרעו של אברהם-עם ישראל מקבל בהמשך תורה ומצוות, וכנגד זה עומד הציווי לאנושות כולה-שבע מצוות בני נח, עובדה שמחדדת הבדל שבין הבחירה בנח לבחירה באברהם.

ועל כן, כאמור, ההשוואה  בין אברהם לנח היא בלתי נמנעת.

ואם נתמקד לצורך הדיון וההשוואה בדבריו של רש"י "נח היה צריך סעד לתומכו, אבל אברהם היה מתחזק ומהלך בצדקו מאליו" נבחין שמסתתר כאן הבדל מעניין ויסודי ביותר.
השאלה שנשאלת ומעלה אותה בעל  ה"שפת אמת" וכי יש אדם בעולם שאינו צריך את המשענת האלוקית לתומכו?

וענה על כך ה"שפת אמת" [פרשת נח - שנת [תרל"ד]]: "אבל הפי' שהכל מהשי"ת, רק לפעמים השי"ת עוזר באופן שיצטרך סעד ולמי שראוי נותן באופן שלא יצטרך סעד. אבל צריך האדם לידע כי הכל רק מהשי"ת. ולמי שא"י (=אין יודע) זאת כראוי אין השי"ת נותן לו כן".

כלומר יש שתי צורות התנהגות צדיקים בעולמו של הבורא. יש הצריכים עזרה וסיוע אלוקי במעשיהם, בחינת מקל  המסייע למי שמתקשה בהליכה. מאידך, יש שיוזמים ופועלים ומקדמים את מציאות ההויה האלוקית בעולם וברור שכל מעשיהם הם בעזרת ה' אך העזרה היא מאחורי הקלעים באופן שבנגלה האדם צועד כביכול לפני אלוקיו "התהלך לפני והיה תמים".

במקום אחר בפרשתינו מוסיף ה"שפת אמת" לחדד מהלך זה והוא אומר: "והנה התורה מעידה על נח איש צדיק א"כ נראה כי כך הי' באמת הבריאה ע"ז האופן שיהי' צריך הצדיק סעד ועזר מהקב"ה ואין זה חסרון ונק' צדיק שלם מה שזוכה להכין עצמו להפיק רצון ועזר מקודש להשלים נפשו כנ"ל. אכן זה הוא הנהגת הטבע כמ"ש את האלקים התהלך. אבל אברהם אע"ה הי' חסיד לפנים משורת הדין והוא בכח מסירת נפש שמסר עצמו בעבור קדושת שמו ית'. א"כ בחר לו דרך למעלה מן הטבע. והוא דרך התורה שניתן לבני ישראל בכח מעשה האבות שהוא הנהגה שלמעלה מן הטבע שנק' אש דת שהמשיך מרע"ה הנהגה חדשה לבנ"י.  [פרשת נח –שנת תרמ"ד]

הוי אומר מציאותו של נח היתה מציאות טבעית בעולם מצד הנהגתה, אך אברהם ניחן בתכונה שהיא למעלה מן הטבע והיא המסירות נפש למען הרעיון וזוהי דרך התורה שניתנה בהמשך לעם ישראל שניחנו בתכונה זו. ניתן להוסיף ולומר שלא בכדי ניתנה מצוות ברית המילה בראשונה לאברהם כי זוהי כל מהותה של מצוות ברית המילה- היכולת לשפר בעשינו את עולמו של הבורא.

לכן אולי על שתי מצוות אלו [תורה וברית מילה] דורשת הגמרא את הפסוק בירמיהו לג "כה אמר ה' אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי". מצוות אלו מביאות  את יכולתו המופלאה של היהודי להתעלות מעל הטבע ולשוות לו צורה מיוחדת וחדשה.