פרשת חיי שרה - יפה שיחתן של עבדי אבות

waterwaleבפרשת חיי שרה מסופר על האופן שבו בחר אליעזר עבד אברהם את רבקה. המעשה מתואר בצורה מפורטת מאוד בהתחלה וחוזר בשלב של הסיפור למשפחת רבקה. חז"ל מתיחסים לעניין זה במדרש 

 

 
וכך נאמר שם: "...א"ר אחא יפה שיחתן של עבדי בתי אבות מתורתן של בנים, פרשתו של אליעזר שנים וג' דפים הוא אומרה ושונה, ושרץ מגופי תורה ואין דמו מטמא כבשרו אלא מריבוי המקרא, רשב"י אומר טמא הטמא ר"א בן יוסי אומר זה וזה, ומים לרחוץ רגליו ורגלי האנשים אשר אתו, א"ר אחא יפה רחיצת רגלי עבדי בתי אבות מתורתן של בנים שאפילו רחיצת רגלים צריך לכתוב, והשרץ מגופי תורה ואין דמו מטמא כבשרו אלא מריבוי המקרא" (בראשית רבה ס).
המדרש שלפנינו טוען שיש הרחבה בפרטים לכאורה מיותרים אריכות השיחה ותיאור חוזר ופרטים נוספים הקשורים לתנאי האירוח של אליעזר.
ההסבר הניתן לאריכות זו במדרש הוא ש"יפה שיחתן של עבדי אבות יותר מתורתם של בנים".

 

מדוע יפה שיחתן?
 ניתן לטעון ששיחתן של עבדי אבות חשובה יותר מתורתן של בנים כיון שהאבות היו ענקי עולם ווהשפיעו על עבדיהם בעוד שהבנים קטנים יותר ולכן אפילו דבר גדול של הבנים חשוב פחות משיחת עבדי האבות. וכך אכן ניתן לראות מהסיפור המופיע בראשיתו של המדרש - סיפור חמורו של ר' פנחס בן יאיר. אך הסבר זה בעיתי כיון שתורתם של בנים עליה מדובר במדרש אינה התורה שהבנים אמרו, אלא התורה שהם לומדים, שהרי התורה קיצרה בהלכות שרץ המופיעים בתורה ובענינים שהם "גופי תורה" ולא בתורה שנאמרה על ידי הבנים.
ניתן להסביר שהמדד למדידת החשיבות הוא החשיבות שיש ליסודות של התורה החבויים ברובם בספר בראשית במנהגי האבות ועבדיהם לעומת פרטי ההלכות שנאמרו ע"י הקב"ה בהמשך. היסודות שיש בספר בראשית הם בכלל "דרך ה'" של אברהם והסיפורים הם דוגמאות לענינים של עשיית "צדקה ומשפט". (ע"פ הפסוק בבראשית יח/יט).

מסרים בפרשה
אכן, ההדגשה שיש בפסוקים היא מי היא אותה אשה הראויה לרשת את מקומה של שרה כבת זוג ליצחק ממשיך דרכו של אברהם העושה "צדקה ומשפט".
ישנה הדגשה של מעשי החסד בגללם נבחרה רבקה תוך הדגשה של מעין מעשי אברהם החוזרים על עצמם אצל רבקה. אברהם אמר מעט ועשה הרבה כך אצל רבקה אליעזר מבקש מעט והיא עושה הרבה ובמאור פנים ושמחה. כמו כן היא רצה להגיד בבית אמה שבא אורח המבקש ללון בביתם דבר שמזכיר את מעשה אברהם הרץ לקראת שלושת האנשים. בביתה רבקה דואגת לאירוח מעבר לתבן ומספוא ומקום ללין שהובטחו בתחלה יש גם מים לרחוץ רגלים וגם אוכל לאכול.

ניתן לראות גם את סדר החשיבות שהעבד נותן למידות האשה לעומת היחוס המשפחתי הנכנס כגורם שני בחשיבות [כמובן כאשר מדובר באנשים שאינם בכלל הכנעני הארור. (אחד השינויים כאשר העבד מספר את הסיפור לאביה ואמה וללבן הוא שינוי הסדר של המעשים והוא מציין שקודם שאל לה ליחוסה ואח"כ נתן את הצמידים דבר זה נעשה ככל הנראה על מנת להחמיא להם ולייחוסם כדבר מכריע בבחירת רבקה או כדי לא להראות מוזר מדי)].

ביקורות על המעשה
בעניין מעשה זה נמתחה ביקורת בגמרא משני כוונים:
א. מהגמרא בחולין (צה) ניתן להבין שמעשה זה הוא בכלל עניני ניחוש. [ ועיין מח' רמב"ם וראב"ד בהל' עבודת כוכבים פרק יא/ד יתכן שגם אם נבין כרמב"ם אין בכך ביקורת על אליעזר שהיה לפני הצווי האוסר ניחוש]
ב. אליעזר מופיע ברשימת האנשים ששאלו שלא כהוגן וכך נאמר בגמ' בתענית (דף ד.) וכך נאמר שם: "אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: שלשה שאלו שלא כהוגן, לשנים השיבוהו כהוגן, לאחד השיבוהו שלא כהוגן. ואלו הן: אליעזר עבד אברהם, ושאול בן קיש, ויפתח הגלעדי. אליעזר עבד אברהם - דכתיב והיה הנערה אשר אמר אליה הטי נא כדך וגו', יכול אפילו חיגרת אפילו סומא - השיבו כהוגן, ונזדמנה לו רבקה. שאול בן קיש - דכתיב והיה האיש אשר יכנו יעשרנו המלך עשר גדול ואת בתו יתן לו, יכול אפילו עבד, אפילו ממזר - השיבו כהוגן, ונזדמן לו דוד. יפתח הגלעדי - דכתיב והיה היוצא אשר יצא מדלתי ביתי וגו', יכול אפילו דבר טמא השיבו שלא כהוגן - נזדמנה לו בתו... אמר רבי ברכיה: אף כנסת ישראל שאלה שלא כהוגן, והקדוש ברוך הוא השיבה כהוגן, שנאמר ונדעה נרדפה לדעת את ה' כשחר נכון מצאו ויבוא כגשם לנו. אמר לה הקדוש ברוך הוא: בתי, את שואלת דבר שפעמים מתבקש ופעמים אינו מתבקש, אבל אני אהיה לך דבר המתבקש לעולם, שנאמר אהיה כטל לישראל. ועוד שאלה שלא כהוגן, אמרה לפניו: רבונו של עולם, שימני כחותם על לבך כחותם על זרועך. אמר לה הקדוש ברוך הוא: בתי, את שואלת דבר שפעמים נראה ופעמים אינו נראה, אבל אני אעשה לך דבר שנראה לעולם, שנאמר הן על כפים חקתיך..."

משלשה יוצא אחד
כמובן השאלה היא מדוע מבין כל מי שלא שאל כהוגן כולם קבלו תשובה הוגנת מלבד יפתח?
מסתבר לומר שיש כאן שני סוגי טעויות בשאלה שלא כהוגן טעות שנובעת מהוקרה מיוחדת לערך מסוים הגורמת לשכחה של דברים נוספים שיש לקחת בחשבון לעומת טעות שנובעת מאי שימת לב.
בשלושת המקרים הטעות נובעת מתוך הערכה מיוחדת לערך חשוב שמודגש בבקשה:
אליעזר כל כך מוקיר את מידת החסד שפגש בביתו של אברהם, עד שהוא רואה בה מבחן יחיד שמי שעומדת בו ראויה ליצחק ומי שאינה עומדת במבחן החסד אינה ראויה ולא משנה מה יהיו שאר תכונותיה ועל כך מוסיפים חז"ל אמנם המידות ויראת השמים חשובות יותר מכל דבר אחר אך יש לשים לב גם לפרטים נוספים...

שאול מעריך ומוקיר את האדם שיהיה מוכן להלחם בגולית ולהציל את עם ישראל ולמחוק את החילול שמים שנוצר בזמן תחילת העימות עם גולית עד שהוא מוכן לתת לו את ביתו ללא קשר לשאר תכונותיו.
כנסת ישראל רוצה בקשר עם הקב"ה ולכן משתמשת בדימוים חזקים המביעים קשר עמוק ומיוחד אך בעיתיים מבחינת משך הקשר. יש כאן אהבה שקלקלה את השורה ערך אחד הודגש והאפיל על ערכים צדדים ולכן בשלושת המקרים הראשונים היתה תשובה כהוגן, הטעות בשאלה נבעה מדבר חיובי.
לעומת זה מעשהו של יפתח אינו מעשה מובן אם נס הנצחון חשוב בעיניו היה לו לומר שיודה בדבר חשוב מוגדר והיוצא אשר יצא מדלתי ביתו ראשונה אינו מייצג דבר משובח כלל [מסתבר שדבר זה בא לבטא את ההודאה המהירה והמידית לנס הנצחון אך זה אינו ערך מספיק] לכן הוא הושב שלא כהוגן.

יה"ר שנזכה להפנים להבין ולקיים את המסרים החשובים המצויים בספר בראשית