פרשת משפטים - "משפט אמת" - הרהורים בעקבות משפט קצב

moznaimכשבית משפט במדינה גוזר "גזר דין", האם ודאי שפסיקתו היא אמיתית? האם יתכן שיש טעות במסקנה שהגיעו אליה השופטים, ובעצם העונש שמקבל הנאשם הוא על לא עול בכפו, או לחילופין הזיכוי ניתן שלא בצדק לאדם שאשם על פי האמת?

 
שאלות אלו נכונות ביחס אל כל המשפטים הנערכים בבתי המשפט בארץ ובעולם, משפטים רבים שנערכים מידי יום ביומו בבתי משפט רבים. לרוב, משפטים אלו לא כל כך מענינים את הציבור הרחב, שאינו מוזמן אל בית המשפט, ולכן שאלות מהותיות אלו נדחקות ולא מקבלות מענה. העובדה, שבאחרונה מצאו את עצמם כל אזרחי המדינה עוסקים, ברצונם או (אני מקוה) שלא ברצונם, במשפט של "האזרח מספר אחד", מהוה אולי הזדמנות לעסוק בשאלות החשובות שהזכרנו.

ביום בו הודיע בית המשפט על גזר הדין המדובר, זעקה הכותרת הראשית באחד העיתונים הגדולים (ב"ה אפילו איני יודע איזה): "רגע האמת". ונדמה שבמידה מסוימת זו אכן היתה האוירה בציבור: עד עתה לא ידענו מה האמת, ועתה עומד להתברר מה האמת...

ואולם, יש לשאול, האם זה כל כך ודאי שמה שפוסק בית המשפט הוא אכן האמת? כיצד הם יודעים מה קרה? אולי אחד הצדדים הצליח "לעבוד עליהם"? אולי עורכי הדין השפיעו עליהם? האם השופטים יכולים לחזור אחורה בזמן ולראות מה קרה? האם יש להם נבואה? או רוח הקודש? או אורים ותומים? האם הם לא יכולים לטעות? האם הם חסינים משגיאות?

ישנם מקרים שבהם ישנם חילוקי דעות משמעותיים ביותר בין השופטים, גם בשלב המסקנות! האם אין זה מעיד על כך שאין להם ערובה להיות נקיים משגיאות?

ישנם מקרים שבהם ההרכב של השופטים משפיע על גזר הדין! הצדדים שעומדים לפני דיון, עוקבים בדריכות לשמוע מהו הרכב השופטים שנקבע לדיון שלהם, כיון שהם יודעים שיש לכך השפעה על תוכן הפסיקה. באותו בוקר, של "רגע האמת", כשכלי התקשורת היו "חייבים" לעסוק אך ורק בנושא זה, אך עדיין לא היה להם מה לומר... קלטו אזני מהרדיו הסברים על הרכב השופטים, וניתוח מעמיק לאיזה כיוון "מועד" כל אחד מהשופטים להטות את הדין. האם צריך להיות גאון בשביל להבין שפסק דין איננו בהכרח אמיתי, אם הוא משתנה בהתאם להרכב השופטים? אחת השופטות, למשל, הוגדרה כ"פרו-תביעה" בנושאים מהסוג הזה. כלומר, לא כל כך משנה מהם הפרטים, ומיהם הנידונים, מסקנתה במשפט כמעט וידועה מראש. הלזה יקרא משפט אמת?

ישנם מקרים שכבוד בית המשפט קובע מה שקובע, ובערעור לבית המשפט ה"גבוה יותר" המסקנה היא הפוכה. משואה מתמטית פשוטה אומרת, שאחד משני בתי משפט אלו, שבמשפטים אחרים דברו מתקבל, טעה! ישנם מקרים שבהם נישלכו אנשים לכלא על לא עול בכפם, וישנם מקרים בהם זוכו אנשים, שידיהם לא בדיוק נקיות. ישנם מקרים שבהם לאחר שנים רבות נערך משפט חוזר, והתברר ש"אופס, טעינו".

האם בתי המשפט נקיים בפסיקתם משיקולים פוליטיים או כלכליים או אחרים? זיכוים של נאשמים בתקופה אחרונה, בשל שביתתם של הפרקליטים המסכנים... מראה "ממש" על משפט אמת שמתקיים בבתי המשפט... שלא לדבר על ההבדלים בין גזרי הדין על נאשמים ש"זכו" להיות "מפגיני ימין", לכאלו שלא "זכו" לכך...

בקיצור, חינכו אותנו, במודע או שלא במודע, שמה שבית המשפט קובע, הוא "קודש קדשים", אך האם זה בהכרח כך?

ודאי תעלה השאלה הנגדית: נכון, אין פסיקת בתי המשפט ודאית, הם לא חסינים מטעויות, אך אין לנו ברירה אחרת. "אלמלא מוראה של מלכות איש את רעהו חיים בלעו". חייבים שתהיה מערכת שתשפוט ותכריע, כמה שיותר קרוב אל האמת. האם יש אפשרות אחרת?

ואולם, יש אפשרות אחרת! וכאן, אני הקטן, בא להזכיר לכולנו, בבחינת "ללמד לעצמי ולהזכיר לאחרים" (כלשונו הנפלאה של המסילת ישרים), את הפיתרון, שכולנו יודעים אותו, אך לא מספיק "חיים" אותו:

אנו מתפללים מידי יום, "השיבה שופטיך כבראשונה ויועציך כבתחילה". ההבדל בין בית דין על פי חוקי התורה, לבין בית משפט על פי חוקי אנוש, הוא לא רק בתוכן החוקים. יתכן  אפילו שבנושאים מסוימים משפטי האנוש במדינת ישראל מבוססים על המשפט העברי, על דיני התורה.

ההבדל המהותי יותר בין בית דין על פי התורה, לבין בית משפט "אזרחי", הוא שבבית דין תורני הקדוש ברוך הוא, בכבודו ובעצמו, יושב בדין ביחד עם הדיינים, ופוסק איתם את הדין! "אלוקים ניצב בעדת אל בקרב אלוקים ישפוט" (תהילים פ"ב א'). הקדוש ברוך הוא נמצא בבית הדין! "ה' יתברך איתם במשפט" (סמ"ע חו"מ ח' ס"ק י'). כאשר שלושה אנשים מישראל יושבים לדון דין תורה, הם זוכים לסיעתא דשמיא מיוחדת, שמכווינה אותם לדון דין אמת לאמיתו.

ובדין תורה, אפילו, לו יצוייר, שהדיינים "טעו", הקדוש ברוך הוא - הוא שגלגל שהם יפסקו את מה שפסקו. אף אם אין זה תואם את המקרה הנידון, זוהי האמת בהסתכלות רחבה יותר, בהתחשב במקרים אחרים שקרו, בגלגול זה, או אולי אפילו בגלגולים אחרים, אף אם איננו מבינים מדוע זוהי האמת לאמיתה.
רמב"ן דברים י"ט, י"ט: "אילו היה רשע בן מות, לא הצילו ה' מיד בית הדין, כאשר אמר: 'כי לא אצדיק רשע'. אבל אם נהרג ראובן נחשוב שהיה אמת... שלא יתן ה', השופטים הצדיקים העומדים לפניו לשפוך דם נקי, 'כי המשפט לאלהים הוא' ו'בקרב אלהים ישפוט'. והנה כל זה מעלה גדולה בשופטי ישראל וההבטחה שהקב"ה מסכים על ידם 'ועמהם בדבר המשפט'... והוא ינחם בדרך אמת..."

ומכאן אנו לומדים את החשיבות הגדולה לחזק את המשפט על פי דין תורה עד כמה שביכולתנו, ולייחל ל"השיבה שופטיך כבראשונה" באופן המלא יותר. הרב צבי יהודה היה אומר שכל משרדי הממשלה עושים דבר חשוב, וצריך "לזרום איתם", פרט לשני משרדים שצריכים שינוי מהשורש: משרד החינוך ומשרד המשפטים. כיון שכפי שאמרנו, ההבדל בין משפט תורני למשפט "סתמי", הוא לא רק כמותי, בחוקים, אלא מהותי, בהשתתפות הקדוש ברוך בדיון. (וכן לגבי חינוך, אבל זה כבר נושא אחר...)

ומכאן גם תשובה לשאלה ששואלים הצעירים פעמים רבות: מדוע כל כך חשוב ללמוד הוויות אביי ורבא, שור שנגח את הפרה, שומר שמסר לשומר, בבא קמא, בבא בתרא, כתובות...? על ידי הלימוד של משפטי התורה אנו לומדים את רצון ה', אנו מורידים את הדין האלוקי לעולם, מקדמים את העולם אל מצב של משפט אלוקי, וממילא גורמים לעולם להיות מהותי יותר, אמיתי יותר, וודאי יותר. (יעויין ספר התניא פרקים ד'-ה')

בשבת פרשת משפטים, נזכיר לעצמינו, לא רק את פרטי המשפטים השונים, אלא גם את החשיבות הגדולה של המשפט על פי התורה, תורת אמת.

שנזכה, בעזרת ה', ל"השיבה שופטיך כבראשונה ויועציך כבתחילה", ונזכה באמת להגיע ל"רגע האמת".