פרשת נשא - קנין תורה - עמל

מאת: גדעון ז'נבה

קטגוריה: מ. פרשת נשא

תגיות: עמל תורה

פרשתנו מתחילה בפקידת משפחת הגרשוני לעניין עבודתם באוהל מועד. לכאורה ישנם מספר דברים שנראים תמוהים: אם נסתכל בסוף פרשת במדבר נראה שכבר שם התחילו את פקידת הלויים לעניין העבודה באהל מועד וספירה זו החלה במשפחת הקהתי, שלא כסדר (מהבכור לצעיר, מה שהיה עד כה "וַיִּהְיוּ אֵלֶּה בְנֵי לֵוִי בִּשְׁמֹתָם גֵּרְשׁוֹן וּקְהָת וּמְרָרִי" (במדבר פרק ג, יז), גם בפקידתם הקודמת לעניין המשמרות משפחת הגרשוני נפקדו ראשונים).

 

שאלה נוספת: למה התפקדות הלויים לעבודה התחילה בפרשת במדבר בה נפקדו משפחת קהת והמשיכה בפרשתנו בגרשון ומררי, למה צריך את ההפסק הזה?

הכלי יקר מתייחס לשאלה זו ואומר:

"והקרוב אלי לומר בזה, שרצה הקב"ה להראות שכבוד חכמים ינחלו כדי ללמד דעת את העם שיכבדו את לומדי התורה ולקרא לקדוש ה' מכובד לקדשו בכל דבר שבקדושה, כדרך שמנה את קהת תחילה בעבור משא דבר ה' אשר אתו. ואילו היה נותן הארון לגרשון הבכור הייתי אומר שבעבור הבכורה מנאו תחילה ולא הייתי תולה החשיבות במשא הארון ע"כ מסר הארון אל קהת ומנאו תחילה וידעו הכל ליתן כבוד לתורה וללומדיה."  (כלי יקר במדבר ד, כב).
הכתוב רצה שלא נטעה ונחשוב שה"בכור" שבגרשון הוא זה שגרם לעבודת קודש הקודשים להיות לפני שאר העבודות, לכן קהת קיבל עבודה זו, כדי למנוע טעות זו ולהבין שהעבודה היא זו שגורמת לנו להתקרב יותר לקב"ה.

ניתן לומר ששינוי הסדר שחל דווקא בעבודת הלווים בא לומר לנו שהקרבה לקב"ה נובעת לא מתוך דברים שלא תלויים באדם כמו בכור שלא עשה כלום בשביל המעמד או כל דבר אחר דומה לזה אלא מתוך עבודה ומאמץ עצמי להתקרב לה'. העבודה היא זו הגורמת לקירבה לקב"ה.
וזה כדברי הגמרא "ואמר רבי יצחק אם יאמר לך אדם יגעתי ולא מצאתי אל תאמן לא יגעתי ומצאתי אל תאמן יגעתי ומצאתי תאמן" (מגילה ו,ב) , ה"מציאה" מגיעה רק כשיש יגיעה בתורה.
 עקרון זה ניתן לראות גם במסכת אבות:
"גדולה תורה יותר מן הכהונה ומן המלכות שהמלכות נקנית בשלשים מעלות והכהונה בעשרים וארבע והתורה נקנית בארבעים ושמונה דברים" (אבות ו,ה).
תורה שהאדם קונה בעמל ויגיעה, גדולה יותר מן המלכות, שעוברת בירושה, ומהכהונה, שעוברת מאב לבן, ולא מצריכות שום מאמץ.

ניתן לומר שהכתוב הפסיק את עניין ספירת הלויים באמצע כדי ליחס גם לגרשון צד של ראשונות (גרשון הוא הראשון שנפקד בפרשת נשא), יש לנו את הראשון שנקבע בידי הקב"ה בלי קשר לפעולות האדם עצמו שזו מעלה בפני עצמה (כמו שרואים במסכת אבות "שהמלכות נקנית בשלשים מעלות והכהונה בעשרים וארבע...") ומעליה יש לנו את הראשון שנקבע על ידי האדם – ע"י עמל התורה שזה מעל לכל המעלות הללו.