פרשת תולדות - אמת עכשיו ליעקב

מאת: גלעד נגר

קטגוריה: מ. תולדות

"ויקראו שמו עשו" – מה כוונת הכתוב בביטוי "יקראו"?
מסביר רש"י: "שהכל קראו לו כן". על בסיס זה מסביר "דגל מחנה אפרים" – הרי ידוע לכולנו שעשו הינו סמל השקר, רש"י מסביר לנו שכולם קוראים לו כך ונמשכים אחריו, כי לצערנו, המציאות היא שרבים נמשכים אחר השקר. ולעומתו יעקב, ידוע לכולנו שהוא מסמל את האמת שנאמר " תתן אמת ליעקב", ובאמת אנו רואים שמספרת לנו התורה "ויקרא שמו יעקב" ביחיד. מה שונה יעקב מעשו? לפי שהאמת יש לה רק מעט אוהדים אשר נמשכים אחריה ורק יחידים נמשכו אחר יעקב.
אומרת הגמרא בסנהדרין (צ"ז ע"א): "תניא רבי יהודה אומר דור שבן דוד בא בו, בית הוועד יהיה לזנות...ופני הדור כפני הכלב והאמת נעדרת שנאמר ותהי האמת נעדרת? אמרי דבי רב, מלמד שנעשית עדרים עדרים והולכת לה...".
בהתחלה היינו חושבים שכוונת הברייתא "והאמת נעדרת", כוונתה תהא אמת כלל, אך זהו אינו נכון ולא יתכן, כמו שכותב המהרש"א (שם) ומסביר: "מאי ותהי האמת נעדרת, מלמד שנעשית עדרים נעדרים והולכת לה – ובילקוט אמר שנעשית עדרים עדרים במדבר, ואיך שהיה נראה רוצה לומר כי אנשי אמת יהיו הולכים ונחבאים מפני הדור הרע ההוא" משמע שלאט לאט תהא האמת נעדרת מן העולם, ולא שלא תהא בכלל אלא שתהיה חבויה ומסוגרת.

 

 ובאמת אנו רואים גם ביעקב ועשו, שעשו דובר השקר היה מסתובב בשדות, בחוץ ובפרהסיא לעומת יעקב איש האמת שהיה חבוי בתוך האוהל – "ויעקב איש תם יושב אוהלים".
לאחר דברינו אלה יש לדון בקשר אשר נוצר לכאורה בין האמת ללימוד תורה המהרש"א שציינו לעיל, באמת מעלה נקודה זו במהלך ההוכחה שאין האמת נעלמת מן העולם "דאמרינן בפרק כל כתבי, דאפילו בשעת כשלונה של ירושלים לא פסקו ממנה אנשי אמנה בדברי תורה, ואמת נופל על דברי תורה"
ה' אמת ותורתו אמת וכל דבריו אמת. השקר איננו יכול להידבק באמת בשום צד שבעולם. אדם שיש בו שקר איננו יכול להידבק בהקב"ה ובתורתו ואין התורה יכולה להידבק בו. וכמו שכותב ה"אורחות צדיקים" בשער האמת: "ולכן אמר הפסוק "קרוב ה' לכל קרואיו, לכל אשר יקראהו באמת", כי הקב"ה שהוא אמת מתקרב למי שקראו באמת. ואיזה דבר נקרא קריאת אמת? זהו המפנה ליבו מכל דבר שבעולם, ומתקרב אל הקב"ה לבד, ושיכלו הולך ומתחזק להידבק באור העליון, וישים מחשבתו תמיד".
עוד קשר שקיים בין האמת ללימוד תורה הוא דרך קבלת דברי תורה. אדם שהוא אמיתי עם עצמו ומבין מן מטרותיו ולשם מה הוא לומד תורה ומוכן ללכת על פי האמת שהוא עלול לגלות תוך כדי לימודו, אם זה בפירוש הפסוקים או בדבר ההלכה וכו', יש בלבו מסוגלות גדולה ונעלה לקבל את דברי התורה ולחקוק אותם על לוח לבו, ולהפוך גם את חותמו לאמת – "וטהר לבנו לעבדך באמת".
וכן אומרת הגמרא בסנהדרין (צ"ב ע"א): "ואמר רבי אלעזר כל המחליף בדבורו (רש"י, המשנה בדיבורו שלא יהא ניכר) כאילו עובד עבודה זרה. כתיב הכא "והיית בעיניו כמתעתע" וכתיב התם "הבל המה מעשה תעתועים". אנו רואים את החשש הגדול של יעקב מפני השקר והשינוי בדבריו, כאשר רבקה שולחת אותו לשקר למען הברכה המיוחלת. יעקב שהיה איש תם איש אמת לא היה מוכן לפגום את תמותו לערב את האמת שהיתה בו עם שקר מתוך חשש שהברכה בסופו של דבר תהפוך לקללה שהתורה תהפוך לעבודה זרה.
אכן, כך הוא דורו של משיח. הצרות יתרבו, היין יתייקר, החוצפה תיסגה והאמת תהיה נעדרת. שאז בדורו של משיח ידיו של עשו ישלטו בעולם, האיש ציד יניס את העדרים מפני אימתו אל תוך המחבוא, והאמת תהיה נעדרת. ונו מה נותר לעשות?! אין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמיים.
נשאף להתאמץ לחזק את "האמת" במקומות שבהם היא נשארה ונקווה ונייחל שתתפשט האמת על פני כל הארץ וכל האומה. "והיה ה' למלך על כל הארץ, ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד".