פרשת ויצא - בטחון בה'

מאת: לביא הנדל

קטגוריה: מ. פרשת ויצא

הפרשה הקודמת מסתיימת בבריחת יעקב מפני עשו אחיו שרוצה להרגו, ובפרשתנו מסופר בעצם על יציאתו של יעקב לגלות ארוכה עד לחזרתו ממנה.

יעקב יצא מביתו חסר כל, אפילו כרית לא היתה לו, ולא רק גשמיות אין לו, אלא אפילו אין לו שום ביטחון שעשיו לא ירדוף אחריו. אין לו כאן שום קרוב משפחה שיפרוש עליו חסות ויגן עליו. הוא יודע מאין הוא בא, ממשפחה נכבדת ועשירה, אך לאן הוא הולך? – אינו יודע. אביו ציווהו שילך אל משפחת אבי אמו, בפדן ארם, ארץ רחוקה - בדומה לאברהם שהלך לו על פי הציווי... והקב"ה מבטיחו שישגיח עליו שלא יאונה לו רע ושישוב לארץ בשלום , אבל מלבד ההבטחה זה ממש ללכת אל הלא נודע, הוא גם יודע מה צפון לו שם וגם בכלל לא בטוח שאנשי המקום ישאו לו פנים. ומניין להם להאמין שהוא אכן מה שבדבריו – בן לשפחה המיוחסת? הרי עד כה בא אליהם לחרן רק אליעזר עבד אברהם, שהביא עמו שיירת גמלים מלאי כל טוב, ודיבר בשבח אדונו. והוא, כמה עלוב הוא – אין תשורה בידיו, ואין שום בשורה מרנינה בפיו, בורח מפני אחיו התאום?! וכי כך יאה למשפחה מיוחסת? ומה להם ולהאמין לו?

 

אך הוא נושא עמו את ההבטחה... והולך אלפי קילומטרים... ובלבד שיגיע לחרן. ומשם הסיפור כה מוכר - הנה הוא מגיע לבית משפחת לבן ומה בסך הכל רוצה? -לחיות בשלום ולהקים משפחה! ואילו כמה מתאכזר אליו לבן הרמאי, מעביד אותו 7 שנים בפרך בקור בשרב ובעשיקת שכר, וכל זאת על מנת שיוכל לשאת את בחירת ליבו, ועוד אח"כ מעיז להחליף אותה באחרת, והחוצפה הזו, שלא תתואר, מוצאת לה גיבוי חזק מכל אנשי המקום, "לא יעשה כן במקומנו..." אף אחד לא לטובתו, כולם נגדו, כולם מתיחסים אליו כמו לאדם זר. איך אף אחד לא פוצה פה ומוחה על החמס?! איך ניתן להבין זאת?!

ההסבר לכך הוא כנראה שמבחינת לבן ואולי מבחינת שאר אנשי המקום, יעקב לא היה נחשב כלל ולא היה לו שום סיכוי להשרד בפני עצמו. כך לבן שהכניס אותו לביתו נהג בו באופן יחסי בתורת זכות ומכאן ואילך כל מה שנותן לו זה נחשב צדקה וחסד, אילו רצה לבן היה יכול פשוט להתנער מכל זיקת קשר ולומר לאנשי עירו שקנה לעצמו איזה עבד, אולי עבד נמלט, שאין לו לעצמו כלום.

אנו יודעים שכך לבן התיחס גם לכל הבניין המשפחתי שבונה יעקב. אחרי שיעקב פונה ללכת ארצה רודף אחריו לבן ואומר לו טענות התואמות את הלך רוחו: "מה עשית ותגנב את לבבי ותנהג את בנותי כשבויות חרב למה נחבאת לברח.... הבנות בנותי והבנים בני והצאן צאני וכל אשר אתה רואה לי הוא..." לבן לאורך כל הדרך ראה ביעקב עבד. וכעבד רצה לקיים בו "מה שקנה עבד קנה רבו, ואם בגפו יבוא בגפו יצא .... ואם אדניו יתן לו אשה ובנים האשה וילדיה יהיו לאדניה והוא יצא בגפו! "
ועל כל זאת בסוף יעקב חוזר לארץ ובגדול. הקב"ה קיים בו כל מה שאמר. ברוך שומר הבטחתו לישראל.
מעשה אבות סימן לבנים, כך גם בניו – אנו ירדנו מצרימה והתעללו בנו והקב"ה משגיח לאורך כל הדרך והוציאנו משם גוי גדול ועצום וברכוש גדול ברוך שומר הבטחתו לישראל.