פרשת וישב - בין בור יוסף לחנוכה

waterwaleבפרשתנו מסופר על המתח בין יוסף לאחיו. שיא המתח הוא: "וַיִּרְאוּ אֹתוֹ מֵרָחֹק וּבְטֶרֶם יִקְרַב אֲלֵיהֶם וַיִּתְנַכְּלוּ אֹתוֹ לַהֲמִיתוֹ". אח"כ מתערב בשיחה ראובן: "וַיִּשְׁמַע רְאוּבֵן וַיַּצִּלֵהוּ מִיָּדָם וַיֹּאמֶר לֹא נַכֶּנּוּ נָפֶשׁ: וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם רְאוּבֵן אַל תִּשְׁפְּכוּ דָם הַשְׁלִיכוּ אֹתוֹ אֶל הַבּוֹר הַזֶּה אֲשֶׁר בַּמִּדְבָּר" ואכן כך עשו: "וַיִּקָּחֻהוּ וַיַּשְׁלִכוּ אֹתוֹ הַבֹּרָה וְהַבּוֹר רֵק אֵין בּוֹ מָיִם"

 

בגמרא במסכת שבת (דף כ"ב:) מובא: "אמר רב כהנא, דרש רב נתן בר מניומי משמיה דרבי תנחום: נר של חנוכה שהניחה למעלה מעשרים אמה - פסולה, כסוכה וכמבוי. ואמר רב כהנא, דרש רב נתן בר מניומי משמיה דרב תנחום: מאי דכתיב והבור רק אין בו מים. ממשמע שנאמר והבור רק איני יודע שאין בו מים? אלא מה תלמוד לומר אין בו מים - מים אין בו, אבל נחשים ועקרבים יש בו"
רבים תמהו מדוע ראה לנכון עורך הגמרא לשבץ מדרש על בורו של יוסף, בתוך הלכות החנוכה.

התשובה הפשוטה היא, שבעל המימרא האחרונה בהלכות חנוכה הוא רב כהנא בשם רב נתן בר מניומי, ועד שעורך הגמרא מזכיר מימרא בשמו, הביא עוד דבר תורה אחר בשמו, אף שאינו קשור לענין החנוכה.

תשובה אחרת מתייחסת לקושי בין פשט הפסוקים בפרשתנו לבין העולה מהדרש הנ"ל. מחד מטרת ראובן בהשליכו את יוסף לבור היא להצילו ממיתה, מאידך הדרש הנ"ל שופך מים צוננים על כוונותיו ה"טובות" של ראובן בכך שהוא מגלה לנו, שאין מדובר פה בבור רגיל, אלא בכזה המלא נחשים ועקרבים! אם כן על איזו הצלה חשב ראובן? קושי זה ניתן לתרוץ ע"י חיבור ההלכה שנאמרה לפני הדרש. מעל עשרים אמה העין לא שולטת ! ואם כן הבור היה עמוק עשרים אמה, ראובן לא ראה את הנחשים ועקרבים, ממילא שבה כוונתו ה"טובה" למקומה, בזכות שיבוץ המדרש הנ"ל בתוך דיני החנוכה.

תשובה שלישית על דרך הדרש. חז"ל מלמדים אותנו שיש החושבים שיש דבר כזה בור ריק. אך האמת היא שאין, כי בור ללא מים הוא מקום מושבם של נחשים ועקרבים. ובאמת שחז"ל לא עסקו בזואולוגיה, ואין להם עניין בחקר נחשים. אלא שיש כאן פרשנות רוחנית למאבק שהמכבים ניהלו כנגד אחיהם המתייוונים. היו יהודים שסברו שיהודי (שהוא כלי קיבול כמו בור) יכול להישאר תקופה מסוימת ללא תורה, ללא יהדות וללא מצוות (תורה נמשלה למים). הם חשבו שניתן להתכופף אל מול הגזרה היונית. אך טעות הייתה בידם, שכן יהודי ללא תורה אינו נשאר ריק, הוא מתמלא בנחשים ועקרבים. וכך קרה כל מי שלא התמלא ביהדות התמלא בהתיונות.

וכאז כן היום, עלינו המשימה למלא את עצמנו, בתינו ילדינו בתורה! כל חלל כל, ואקום שיוצר יתמלא מיד בתרבות החול של המערב.