פרשת ויחי - מעגל החיים של יעקב אבינו

מאת: רה"י הרב אליהו בלום

קטגוריה: מ. פרשת ויחי

מיקומה של פרשה זאת הוא בסוף ספר בראשית, וככזאת היא אכן חותמת פרק משמעותי בתולדות עמנו –את פרק האבות.יעקב אבינו הוא למעשה הדמות המרכזית בפרשה זו אשר קודם מותו הוא מצוה תחילה ליוסף ואחר כך לכל בניו אחריו.
 הציווי ליוסף נובע בחלקו מכך שליוסף "בשביל שהיה ספק בידו לעשות...ולפי שהשעה מסורה לו" [ב"ר צו,ה] . ושם אומר יעקב ליוסף "אל נא תקברני במצרים ושכבתי עם אבותי ונשאתני במצרים וקברתני בקבורתם...".
ציווי זה של יעקב ליוסף נידון בהרחבה בדברי חז"ל במדרשים וכן בזוהר בפרשתינו וכולם מתמקדים בהיבט של חשיבות הקבורה בארץ ישראל לעומת הפחיתות של הקבורה בחו"ל. או לחילופין בחששו של יעקב ליהפך לאלוהות במצרים על כל מה שכרוך הכך.

 

"אל נא תקברני במצרים, למה שסופה של ארץ מצרים ללקות בכנים ויהיו מרחשות בתוך גופי לפיכך אל נא תקרבני במצרים, ד"א מפני מה בקש יעקב אבינו שלא יקבר במצרים שלא יעשו אותו עבודת כוכבים שכשם שנפרעין מן העובד כך נפרעין מן הנעבד דכתיב (שמות יב) ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים," [בראשית רבה צו/ה]
אך ניתן להציע שיש כאן ענין נוסף . כיוון זה מופיע בדבריו של הרש"ר הירש בפירושו לפרשתינו . הרש"ר הירש אומר שהדגש של יעקב ליוסף על ענין הקבורה בא כדי להורות לבניו את הדרך ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון. כלומר להדגיש לבניו אחריו שהמציאות במצרים היא ארעית וחובה עליהם לשוב לארץ אבותיהם .כך יעקב מסמל במעגל החיים הפרטי שלו את המציאות הארעית במצרים.
כיוון זה פותח לנו פתח גדול לעיין בפרשה זו מבחינתו של יעקב כסגירת מעגל.
הנצי"ב בתחילת פרשתינו על הפסוק "ויחי יעקב..." אומר "שהיה חי חיים טובים ומתוקנים מה שלא הורגל כזה בא"י " כלומר סוף חייו של יעקב –אותם שבע עשרה שנה הם אכן חיים בשלווה [כפי שביקש יעקב קודם לכן לישב בשלוה ואז קפץ עליו רוגזו של יוסף].
אלא שברור לנו שאותה ישיבה בשלוה במצרים הם לא עיקר ימי יעקב , ולא הם הביטוי לדמותו של אבינו יעקב כפי שנחרט לעד בדברי ימי אומתנו. יעקב הוא האב המתמודד שמבטא לאורך כל ימי חייו את ההתמודדות עם הקשיים. חז"ל מבהירים לנו שימיו של יעקב הם המסמלים את קשיי העם כשיוצא לגלות:
"וכי מאחר שברכו הקב"ה אביו למה חזר וברכו, שנאמר (בראשית כח) ויקרא יצחק את יעקב ויברך אותו, אלא שראה יצחק ברוח הקודש שעתידין בניו להגלות לבין האומות, אמר לו בא ואברכך ברכות של גליות שיחזור עליך הקב"ה ויקבצך מבין הגליות, ומה הן הברכות (איוב ה) בשש צרות יצילך ובשבע לא יגע בך רע..." [ ב"ר עה,ח]
התמודדותו של יעקב באה לידי ביטוי בעיקר בשני מישורים.
א. שמירה על אחדות משפחתו ושלימותה ובנין בית ישראל.
ב. השיבה לארץ.
ואכן הקב"ה בשלושת התגלויותיו ליעקב -ביציאה לחרן, בשיבה מחרן לארץ ,ולקראת הירידה מצרימה תמיד מברך את יעקב ברכת הארץ וברכת הזרע,ומבטיח ליעקב על החזרה לארץ ומצוה עליו לעשות כן.
 "והשיבותיך אל האדמה הזאת"
"שוב אל ארץ אבותיך ולמולדתך ואהיה עמך"
"ואנוכי אעלך גם עלה"
וכיון שכן ,יעקב שזוכר שהבטחת "ואנוכי אעלך גם עלה" שנאמרה לו לקראת הירידה מצרימה , נאמרה לו גם בתוספת "ויוסף ישית ידו על עיניך" רואה את ההקשר ופונה ליוסף שימלא ויממש הבטחה אלוקית זו.
ואכן שיבתו של יעקב לארץ מסמלת ,אם כך, את שיבת עם ישראל לארצו.
ובאותו אופן מוצאים אנו את יוסף משביע את אחיו ובני ביתו "פקד יפקד אלוקים אתכם והעליתם את עצמותי מזה אתכם". ואף יוסף, שחז"ל רומזים שראוי היה להיות בין האבות אלמלא גרם החטא,[1] יודע ששיבת ארונו לארץ היא סגירת מעגל אישי, שמבטאת סגירת מעגל לאומי שהרי "למחיה שלחני אלוקים" .
ולכן יוסף שמשכם יצא ולשם שב ארונו משלים בחזרתו לארץ את שיבתו של בית יעקב בתוך בית ישראל לארץ.

[1] ותשב באיתן קשתו, זו עכסילו שהוא עושה במזל קשת, א"ר יוחנן מי גרם לך להדחות מן האתנים קשיות שנתקשת עם אדנותך,[ב"ר צח/כ]