פרשת שלח לך - חזק הוא ממנו

מאת: הרב יצחק סלצר

קטגוריה: מ. פרשת שלח לך

תגיות: אמונה בה' אחד, אריסטו רמבם, ה' כל יכול

בפרשתנו אנו קוראים על החטא הגדול ביותר שחטאו דור המדבר. באותו לילה שהמרגלים הכחישו ביכולתם לכבוש ארץ ישראל נקבע שבית המקדש יחרב.  כמו שמופיע בגמרא (תענית דף כט/א) "אמר להם הקדוש ברוך הוא אתם בכיתם בכיה של חנם ואני קובע לכם בכיה לדורות." לו יצויר שלא חטאו היו כולם נכנסים לארץ מיד עם משה רבינו והבית המקדש לעולם לא יחרב.לעומת שאר החטאים שמשה רבינו מצליח לבטל הגזירה כמו בחטא העגל כאן לא ניתן למחילה וכולם ימותו רק לא מהר שלא יאמרו הגוים שהקב"ה הרג אותם בגלל אי יכולתו להכניסם לארץ.

 

והשאלה נידונה בין הרבה מפרשים מה היתה החטא.  הרב אבינר מסביר בספרו טל חרמון שהם לא ראו אפשרות לכבוש את ארץ ישראל באופן טבעי.  אבל השאלה מתבקשת אחרי כל מה שהם ראו שעשה הקב"ה להם בהוציאם ממצרים ואחרי שעמדו בהר סיני ואמרו נעשה ונשמע למה הם לו האמינו ביכולת של הקדוש ברוך הוא להכניסם באופן טבעי.  אם הוא עושה דברים מעל הטבע כל שכן שיכול לעשות עם הטבע?!  למה לחשוב שיש גבולות ליכולת של רבונו של עולם?  השאלה מתחזקת על ידי רש"י שפירש הפסוק "חזק הוא ממנו (במדבר פרק יג פסוק לא) חָזָק הוּא מִ: שכביכול כלפי מעלה אמרו."  איך הם ידעו כל כך בוודאות שאין ביכולתה של השם יתברך לכבוש ארץ ישראל?  ואם הם באמת לא ידע למה משה רבנו לא מצליח או אפילו מנסה לבטל הגזירה לגמרי כמו שהוא מסר עצמו להשיג מחילתו של הקב"ה אחרי חטא העגל?

ניתן לענות על השאלה דרך הבנת אחד מיסודי התורה של רמב"ם. רמב"ם בהקדמתו לפרק חלק במסכת סנהדרין מביא שלש עשרה יסודות התורה שכל יהודי חייב להאמין בהם ואם אינו מאנין אין לו חלק בעולם הבא. התקופה מאוחר יותר חברו פיוט אני מאמין בסוף התפילה כנגד יסודות האלו. האני מאמין הרביעי הוא ש"הוא ראשון והוא אחרון." והדבר צריך עיון למה צריך עוד אני מאמין בדבר זה.  הרי בשלושה הדברים הקודמים נאמר שהוא המצוי ובורא ומנהיג לכל הברואים וגם אמרנו שהוא יחיד ושהוא לבדו היה הוה ויהיה. אם הוא מנהיג הכל וממציא הכל והיה ויהיה האם זה כולל גם שהוא ראשון ואחרון?  הרי המציאות נובע ממנו ולא היה נמצא שום דבר שלא יצא ממנו אז אין דבר שיכול להקדימו וברור שהוא קודם?

האמת עיון בדברי הרמב"ם עצמו מגלה הבדל בין היסוד והתקציר שמופיע באני מאמין.  הרמב"ם בפירושו כותב "היסוד הרביעי, הקדמות והוא שנאמין כי זה האחד אמור שהוא קדמון בהחלט." הרי לא מוזכר שהוא אחרון בכלל וכנראה כוונת הרמב"ם לא בא להדגיש שהוא קיים מחוץ לזמן שזה מובן משלושה היסודות שהוא כבר הזכיר.  כוונתו מתבררת בספרו מורה נבוכים חלק ב שהוא מתאר סברת ארסטו ותלמידיו בקדמות העולם. הרי ארסטו לפי דברי הרמב"ם מסכים לכל היסודות שקדמו לו, במציאות השם, יחידותו ושלילת דברים גשמיים ובכל זאת מאמים בקדמות העולם.  וזה מכיוון שאנחנו רואים שחוקי הטבע טבועים וכל דבר בעולמינו תמיד מתחייב לחוקי הטבע הטבע היא הבריאה הבסיסי שעליו הקב"ה ברא שאר הנבראים והיא מסמל את רצונו.  כיון שהקב"ה שלם ולא חסר לו שום דבר קשה לומר שפתאום עלה לו ראיון לברוא את העולם אלא שתמיד היה במחשבתו ולכן ניתן להניח שהעולם תמיד היתה שאין סיבה שהוא לא יתקיים תמיד במקביל לרצונו שהוא תמיד בלי שינוי.  מה שיוצא מזה מסביר רמב"ם (מורה נבוכים חלק ב פרק יד ופרק כה) שהקב"ה חייב לפעול בתוך חוקי הטבע שהטבע היא רצונו שלא ניתן לשנות ואם היה צורך לשנותו הוא יתברך היה בורא את העולם אחרת ולכן ממשיך רמב"ם שיטת ארסטו מכחיש הרבה מהניסים.

אפשר להוסיף שבגמרא הרבה מהניסים, במיוחד במדבר, נבראו לפני בריאת העולם היינו שנטבעו בטבע שבאותו זמן יקרה נס פלוני ולא שפתאום הקב"ה עוקר הטבע.  כך אפשר לפרש ניסים שקורה בטבע אבל מה עם ניסים שנעשים על ידי בני אדם שתלוי בבחירה חופשי שלהם.  הרי כאן אי אפשר לומר שזה נברא לפני בריאת העולם שהרי הוא תלוי בבחירה חופשי של האדם. 

כך אפשר לפרש חטא המרגלים שהם הקשו להבין היסוד ברביעי ברמב"ם וחשבו שאין ביכולת של הקב"ה לעזור להם לכבוש ארץ ישראל כיון שהקב"ה קבע חוקי הטבע אחרת ולכן לא ניתן לשנותם וכמו ארסטו מכחישים הניסים האלו.  אפילו ניתן לומר שמשה רבנו כביכול גם מצא קשה להבין היסוד הזה כשהוא מסרב ללכת לפני פרעה והקב"ה משיב לו "מי שם פה באדם?" (שמות פרק ד פסוק יא) ובפרשה הקודמת שמשה תוהה ביכולתו למצוא בשר שימלא תאוותיהם הקב"ה משיב לו "היד ה' תקצר?!" (במדבר פרק יא פסוק כג) הרי גם משה רבנו רואה הגבלות של התערבות הקב"ה בעולמנו. כמובן, כל זה אפשרי לפני שהקב"ה עשה לנו הניסים אבל אחרי שידוע לנו שעשה ניסים מסוג זה כבר אין לנו להכחיש יכולתו יתברך.

כל מה שנאמר כאן אפשר להוכיח מהפסוק בפרשת זאת הברכה ששם משה רבנו מנסה לברך ולעודד את בני ישראל להתגבר על קשיים שעברו במדבר ושם כתוב: "מענה אלקי קדם, ויגרש מפניך אויב." ברמב"ם ביסוד הרביעי מסיים "והיסוד הרביעי הזה מורה על מה שנאמר מענה אלקי קדם." הרי רואים ברמב"ם שפסוק זה מלמד שהקב"ה קדם לעולם ולכן ניתן לשנתו ומסיים בחיזוק נגד מה שחשבו בפרשתנו שהוא יכול לגרש האויב.

הרי אחרי שזכינו לראות כמה פעמים בהיסטוריה במיוחד בזמננו שאכן הקב"ה עוזר לנו לגרש האויב ואין הגבלות להשם יתברך. העולם היא אכן רצונו אבל לא כמו שאנו רואים אותו. הוא יצור כמו כל היצורים שנבראו לשרת הקב"ה ולפעמים עושה רצונו על ידי ביטולו והכל כדי לתת שכר לעושה רצונו שזה רצונו האמיתי בבריאת העולם.  שנזכה להאמין באמונה שלמה ביכולת הבלתי מוגבלת של הקב"ה ולא יפחד מהאויב ולהיות בין הנבראים שעושים רצונו.