ימים נוראים - מתכון לקראת הימים הנוראים

מאת: הרב יצחק פייגלין

קטגוריה: מ. ימים נוראים, ראש השנה ויום כיפור

המילה "מתכון" נראית לכאורה לא במקומה, מתכון נותנים לעוגות או לתענית על מנת שתצא אל הפועל, אך מה ענין "מתכון" לימים נוראים? חגים אלו יבואו ונקוה שבעז"ה לטובה, ולנו אין מה לעשות בעניין!?
אך למען האמת, אין זה כך, נכון שהחגים יגיעו ולא משנה בכלל מה נעשה בענין. אך לגבי השאלה איך אנו נעבור את החגים, אין הדבר ברור כלל. כשם שהשנה החולפת הייתה רבת תהפוכות, מי יודע מה יהיה בשנה הבאה? וכשם שכך לעם ישראל כולו, כך כל אחד ואחד מאיתנו מוצא עצמו שוקע במחשבות - מה יהיה בשנה הבאה!
אם כן רבותי, חז"ל נתנו לנו מתכון שבעזרתו נוכל להגיע מוכנים יותר לקראת ימי הדין, שלא נחוש ביום הדין רק ככבשים העוברים לפני ריבונו של עולם, אלא נתרומם למדרגת חילותיו של דוד שהתכוננו מבעוד מועד!

 

 עכשיו נעבור למתכון:
וּתְשׁוּבָה וּתְפִלָּה וּצְדָקָה, מַעֲבִירִין אֶת רֹעַ הַגְּזֵרָה. המתכון מופיע בכמה אופנים בדברי חז"ל, נציין את הירושלמי (תענית פ"ב, ה"א): "אמר רבי לעזר שלשה דברים מבטלין את הגזירה קשה ואילו הן תפילה וצדקה ותשובה ושלשתן בפסוק אחד ויכנעו עמי אשר נקרא שמי עליהם ויתפללו זו תפילה ויבקשו פני זו צדקה כמה דאת אמר אני בצדק אחזה פניך וישובו מדרכיהם הרעים זו תשובה אם עשו כן מה כתיב תמן ואני אשמע השמים ואסלח לחטאתם וארפא את ארצם.
לנו הדברים זכורים יותר מתוך תפילת "ונתנה תוקף" המיוחס לרבי אמנון ממגנצא (הדברים מובאים בספר אור זרוע סוף הל' ר"ה, שנמצאו בכתב ידו של ה"ר אפרים מבונא בר יעקב), תפילה זו, הן בזכות המסר שלה והן בזכות הסיפור הידוע על רבי אמנון הפכה לאחת מנקודות השיא של תפילות הימים הנוראים, עד כדי כך שאפילו בקיבוץ בית השיטה הלחינו לתפילה זו מנגינה מיוחדת המשודרת מדי ערב יו"כ.
פירוט המתכון:
תשובה - לפי הרב קוק זצ"ל (בהקדמה לאורות התשובה) "היא מצות ה' שהיא מצד אחד קלה שבקלות, שהרי הירהור תשובה הוא כבר תשובה, ומצד אחד הרי היא קשה שבקשות, שלא יצאה עדין אל הפועל במלואה בעולם ובחיים". אז כיצד ניתן לעשות תשובה? נראה שהעניין תלוי בשתי יסודות נורא פשוטים; א. שאדם יהיה ישר ובאמת יצטער על שעשה וירצה לתקן, ב. שאדם יאמין שהקב"ה "מלך מוחל וסולח", וכפי שכותב הרמח"ל (מסל"ש פ"ד) "שהעון סר ממש מהמציאות ונעקר במה שעכשיו מצטער ומתנחם על מה שהיה למפרע". בקיצור, בלי אמונה זה לא עובד!
תפילה - התפילה היא שלב שני, לאחר שהפנמנו שיש לתקן וקבלנו על עצמנו להוסיף במצוות ומידות טובות, אנו פונים לקב"ה ושוטחים בפניו את רצונותינו ובקשותינו. וכך ממליץ רבי נחמן (שיחות מוהר"ן אות ז'): "טוב מאד מי שיכול לשפך שיחו לפני השם יתברך ברחמים ותחנונים כבן המתחטא לפני אביו כי הלא השם יתברך כבר קראנו בנים כמו שכתוב: "בנים אתם לה' אלקיכם".
צדקה - זה החלק המעט מוזר של המתכון, אם כבר בוחרים מצווה שבאה להראות כמה אנו טובים ישנם מצוות רבות שניתן היה לחשוב עליהם. אלא שהבחירה בצדקה אינה בגלל שזו "מצוה" בעלמא, אלא ישנה כאן אמירה מאוד חשובה. אנו פונים לריבונו של עולם בבקשות שתהיה שנה טובה וכו', ואז עשוי בורא עולם לעיין בתיקינו האישי ולגלות שאולי לא מגיע לנו כל מה שביקשנו! כאן אנו מורגלים (כמו בעולם הזה) לבקש שיעשו לנו בכל זאת טובה, שילכו עמנו לפנים משורת הדין! ואז שוב עשוי בורא עולם לבדוק בהתנהגותנו, האם אנו עושים טובות, האם אנו עושים חסד עם מי שאנו לא חייבים!
ראיה לכך מצאנו ממעשה שמסופר במסכת תענית (דף כ"ה:) "מעשה ברבי אליעזר שירד לפני התיבה ואמר עשרים וארבע ברכות ולא נענה. ירד רבי עקיבא אחריו, ואמר: אבינו מלכנו אין לנו מלך אלא אתה. אבינו מלכנו למענך רחם עלינו, וירדו גשמים. הוו מרנני רבנן. יצתה בת קול ואמרה: לא מפני שזה גדול מזה, אלא שזה מעביר על מידותיו, וזה אינו מעביר על מדותיו". משמעות הסיפור היא, שאם נרצה לבקש מהקב"ה לשנות עבורנו, עבור משפחתנו ועבור כל עם ישראל, את הגזרות הרעות שעלולות ח"ו לבוא, אולי מצד הדין לא מגיע לנו. אז נפנה לקב"ה כפי שר"ע לימדנו באמת לא מגיע לנו אלא שאנו מעבירים על מידותינו, נותנים צדקה וגומלים חסד, אז אנא עשה גם אתה למעננו.
הדברים הנ"ל מפורשים במסילת ישרים (פרק י"ט) "אמרו ונתן לך רחמים ורחמך כל המרחם על הבריות מרחמין עליו מן השמים, וזה פשוט, כי הקב"ה מודד מדה כנגד מדה, ומי שמרחם ועושה חסד עם הבריות, גם הוא בדינו ירחמוהו וימחלו לו עונותיו בחסד, שהרי מחילה זו דין הוא, כיון שהיא מדה כנגד מדתו, והוא מה שאמרו ז"ל: למי נושא עון למי שעובר על פשע. ומי שאינו רוצה להעביר על מדותיו, או אינו רוצה לגמול חסד, הנה הדין נותן שגם עמו לא יעשו אלא שורת הדין".
זמן ההכנה:
מובא בטור (או"ח סי' תקפ"א) "תניא בפרקי ר"א בר"ח אלול אמר הקב"ה למשה עלה אלי ההרה שאז עלה לקבל לוחות אחרונות והעבירו שופר במחנה משה עלה להר שלא יטעו עוד אחר ע"ג והקב"ה נתעלה באותו שופר שנאמר (תהלים מ"ז) עלה אלהים בתרועה וגו' לכן התקינו חז"ל שיהו תוקעין בר"ח אלול בכל שנה ושנה וכל החדש כדי להזהיר ישראל שיעשו תשובה". למדנו שימים אלו של חודש אלול הם הזמן הראוי להכנות הללו.
ואף לאחר ראש השנה, ובמיוחד בימים שבין ראש השנה ליום כיפור שעליהם כותב הרמב"ם (הל' תשובה פ"ב ה"ו): "אע"פ שהתשובה והצעקה יפה לעולם, בעשרה הימים שבין ראש השנה ויום הכפורים היא יפה ביותר ומתקבלת היא מיד שנאמר דרשו ה' בהמצאו".
ובעז"ה שנזכה לשנה של גזרות טובות
ישועות ונחמות