סוכות - בסוכות הושבתי... בהוציאי

succa"בסֻכּת תשבו שבעת ימים ... למען ידעו דרתיכם כי בסֻכּוֹת הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים..."
נראה שבני ישראל ישבו בתוך סוכות אולם זה נראה מוזר: לא מתואר זמן בו בנו סוכות או שנכנסו לסוכות? ובכלל, מנין החומרים לבנות סוכות לעם רב במדבר השמם?
שאלה נוספת: מדוע חוגגים חג הקשור ליציאת מצרים (ניסן) בחודש תשרי?

 

יש מקורות שמהם נראה שמדובר לא בסוכות כמבנים אלא בשם של מקום: "ויסעו בני ישראל מרעמסס סֻכתה", "ויסעו מסכת ויחנו באיתם בקצה המדבר" (שמות יג,כ) מסתבר לישב ולבאר שהמקום נקרא "סוכות" עקב מבנים של סוכות שהיו כבר ממוקמים שם אולי לרוכלים או לצאן ואולי קשור להעברת האוכלוסין שיוסף עשה. הדברים אף מדוייקים בלשון הכתוב שאירוע הישיבה בסוכות היה: "בהוציאי אותם" כלומר ממש בזמן היציאה – תחנה ראשונה.

על פי הסבר זה, עניין הסוכות הוא חסד עצום שעשה ה' עמנו, עם עַם של עבדים, הרבה מעבר לשורת הדין והצפיות, בדאגו לנו ל'מלון חמישה כוכבים' ש'ארוחת צהרים' באמצע המדבר, תהיה במקום מוצל.

אולם קיים הסבר נוסף: המלה "סכתה" ניתנת להתבאר כתאור מצבם בעת הנסיעה
חז"ל במכילתא (פרשת בא פרשה יד) בארו לנו פנים שונות של הסוכות ביציאה ממצרים: 
"סוכותה. סוכות ממש דכתיב (בראשית ל"ג) ויעקב נסע סוכתה דברי רבי אליעזר.
וחכמים אומרים אין סוכות אלא מקום שנאמר (במדבר ל"ג) ויסעו מסוכות ויחנו באיתם מה איתם מקום אף סוכות מקום.
רבי עקיבא אומר אין סוכות אלא ענני כבוד שנאמר (ישעיה ד') וברא ה' על מכון הר ציון ועל מקראיה ענן יומם ונוגה אש להבה לילה כי על כל כבוד חופה...
רבי נחמיה אומר סוכותה לפי שצריך למד מתחלתו נותן לו הא בסופו:"

עדיין יש להשתדל ולהבין יותר: מדוע רבי עקיבא מסביר שמדובר בענני כבוד? למה לא להסביר בהסבר פשוט וטבעי יותר?
נציין מספר נקודות המובילות להסבר זה:
א. לא מופיע תאור סיפורי שבני ישראל בנו סוכות, ורק כשקוראים בתורה שיש מצווה לשבת בסוכות מצינים כבדרך אגב שזה כיוון שה' הושיב אותנו בסוכות בהוציאו אותנו ממצרים, זו הפתעה לקורא בתורה – איפה? מתי?
ב. יש תיאורים לכך שהיה ענן שה' העבירו להבדיל בין ישראל למצרים.

וכן אנו מוצאים בתנחומא (פרשת בשלח סימן ג):
"וה' הולך לפניהם יומם, את מוצא שבעה ענני כבוד היו, אלו הן, וה' הולך לפניהם יומם בעמוד ענן הרי אחד, ועננך עומד עליהם הרי שתים, ובעמוד ענן (במדבר יד) הרי שלשה ובהאריך הענן (שם /במדבר/ ט) ארבע, ובהעלות הענן חמשה, ואם לא יעלה הענן ששה, כי ענן ה' על המשכן (שמות מ) שבעה, ארבע מארבע רוחות, ואחד מלמטה, ואחד מלמעלה, ואחד מהלך לפניהם, כל הנמוך מגביהו וכל הגבוה מנמיכו ושורף נחשים ועקרבים מכבד ומרבץ את הדרך לפניהם."

ג. קושי מעשי - ממה יבנו סוכות לכולם במדבר.
ד. לשון הכתוב 'בהוציאי אותם מארץ מצרים הושבתי אותם' – מודגש שהקב"ה הוא העושה וכי רגע העשיה הוא בשעת היציאה ולא מתי שהוא במשך הארבעים שנה שהיו במדבר.

אולם כמדומני שהנקודה המרכזית היא ש'אין טבעי יותר ונכון יותר למי שנתנו לו העינים לראות שעם ישראל תמידית "יושב בסתר עליון, בצל ש-די יתלונן".."באברתו יסך לך ותחת כנפיו תחסה" (תהילים).
לגבי זמן חג הסוכות מסביר הגאון מוילנא (קול אליהו(1), ויקרא כג, מג) שענני הכבוד הסתלקו עקב חטא העגל וחזרו אחרי כפרת יוה"כ, ביום תחילת מלאכת המשכן בט"ו תשרי:
"למען ידעו דורותיכם כי בסכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים וגו' (שם כג. מג) הנה רבים מקשים למה אנחנו עושים סוכות בתשרי כיון שהוא נגד היקף ענני כבוד היה ראוי לעשותו בניסן כי בניסן היה תחילת היקף עננים, אמנם י"ל לפי שכשעשו את העגל נסתלקו העננים ואז לא חזרו עד שהתחילו לעשות המשכן, ומשה ירד ביום הכפורים וממחרת יום הכפורים ויקהל משה וצוה על מלאכת המשכן, וזה היה בי"א בתשרי, וכתיב (שמות לו. ג) והעם הביאו עוד נדבה בבוקר בבוקר עוד ב' ימים, הרי י"ג בתשרי, ובי"ד בתשרי נטלו כל חכם לב ממשה את הזהב במנין ומשקל, ובחמשה עשר התחילו לעשות, ואז חזרו הענני כבוד ולכך אנו עושים סוכות בט"ו בתשרי (2).

לכאורה דברי הגר"א קשים שכן בכתובים מופיע שהעננים חזרו רק כאשר משה כילה להקים את המשכן:
שמות פרק מ, לג-לח: (לג) וַיָּקֶם אֶת הֶחָצֵר סָבִיב לַמִּשְׁכָּן וְלַמִּזְבֵּחַ וַיִּתֵּן אֶת מָסַךְ שַׁעַר הֶחָצֵר וַיְכַל מֹשֶׁה אֶת הַמְּלָאכָה: (לד) וַיְכַס הֶעָנָן אֶת אֹהֶל מוֹעֵד וּכְבוֹד יְדֹוָד מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן: (לה) וְלֹא יָכֹל מֹשֶׁה לָבוֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד כִּי שָׁכַן עָלָיו הֶעָנָן וּכְבוֹד יְדֹוָד מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן: (לו) וּבְהֵעָלוֹת הֶעָנָן מֵעַל הַמִּשְׁכָּן יִסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּכֹל מַסְעֵיהֶם: (לז) וְאִם לֹא יֵעָלֶה הֶעָנָן וְלֹא יִסְעוּ עַד יוֹם הֵעָלֹתוֹ: (לח) כִּי עֲנַן יְדֹוָד עַל הַמִּשְׁכָּן יוֹמָם וְאֵשׁ תִּהְיֶה לַיְלָה בּוֹ לְעֵינֵי כָל בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּכָל מַסְעֵיהֶם:

אך נראה ליישב ע"פ דברי האר"י הקדוש שמבאר שגדולי התנאים רבי אליעזר ורבי יהושוע שחלקו האם העולם נברא בתשרי או בניסן לא חלקו במציאות אלא שתכנית העולם נבראה בתשרי ובניסן היתה הבריאה בפועל. כך גם ניתן להציע בעניינו לאמר שבשורש העניין העננים כבר חזרו כשהגיעו לשלב בניית המשכן אף שלמעשה באופן ממשי גלוי לא היה הדבר עד הקמת המשכן בניסן.


 

(1) (לקוח מתלמידו ונכדו בעבודת הגרשוני על שה"ש. הכתב והקבלה. פי' הגר"א על שה"ש)/

(2) נראה שראוי לקשר דברים אלה של הגר"א עם התאור בעקבות חטא העגל שמשה מעתיק את אוהל מועד מחוץ למחנה.
השראת השכינה או במילים אחרות סוכות העננים החלה לשרות שוב רק סביב יסודות המשכן שהיא התשובה לְ והחזרה בתשובה מְ חטא העגל.