שמנ"ע - אני והוא!

מאת: עדיאל כנרתי

קטגוריה: מ. סוכות ושמיני עצרת (שמחת תורה)

רש"י (במדבר כט,לה) כותב שאחר ז' ימי חג הסוכות שבו הקריבו ע' פרים כנגד ע' אומות העולם אומר להם הקב"ה עכשיו רק אני ואתם, ותקריבו רק פר אחד כנגד אומה יחידה "קשה עליי פרידתכם", "עכבו עמי עוד יום אחד", ביום זה יש יחוד בין כלל ישראל להקב"ה.

כותב הזוה"ק (ויקרא דף לב,א): ביום זה לא נמצאים לפני המלך אלא רק ישראל, ומי שיושב עם המלך בלחוד כל מה שרוצה נותן לו. ביום זה יושבים אנו במחיצתו של הקב"ה ולכן הבקשות נענות.

וכן כתב ר' חיים פלאג'י בספר מועד כל חי (כה, ס"א): "מאוד יזהר בתפילות שמיני עצרת לאומרם בכוונה גדולה כי אין בכל אלו הימים יום רצון לה' לשמוע ה' תפילתו בכל מה שרוצה ביום זה, ומן הראוי להיות מתבודד ביום זה ללמוד תורה ולעתור לפני ה' שישמע תפילתו".

וכן יש רמז בפסוק (ישעיהו נח,ח): "אז תקרא וה' יענה וגו'- "אז" בגימטרייא ח' מכאן רמז לשמיני עצרת ובו ה' עונה לקריאתנו ובקשתנו.

ולכן גם כן יום זה יום שכולו ברכה לישראל וכמו שרמזו על הפסוק: "בך יבורך ישראל וגו'". "בך" רומז ליום כב' תשרי שבו עם ישראל מתברך ע"י שמתקבלות תפילותיו. וכן על הפסוק: "אשרי אדם עוז לו בך".

ספר החינוך (מצווה שכד) כותב: "שמיני עצרת שיש בו שמחה גדולה לישראל למה לא היה לולב ניטל בו, התשובה כי יום שמיני כולו לה' ".
ובאור הדברים הוא דכיון שביום זה יש ייחוד גמור בין הקב"ה לישראל אזי אין צורך ביום זה למצוות מעשיות, כי כל תכלית מעשה המצוות הוא לקרב בינינו לקב"ה וביום זה אין צריך לזה, כי מחמת עצם החפצא של היום אנו קרובים להקב"ה.

ועל פי זה מובן סמיכות הימים וקביעת שמחת תורה בשמיני עצרת, כיוון שייחוד של הקב"ה וישראל הוא ע"י תורה.