פרשת ראה - הקרוב קודם

מאת: הרב יצחק פייגלין

קטגוריה: מ. פרשת ראה

houseבפרשתנו, לאחר העיסוק במאכלות אסורות, שבה התורה לעסוק בדיני המעשרות. תחילה הוראה כללית: "עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר אֵת כָּל תְּבוּאַת זַרְעֶךָ הַיֹּצֵא הַשָּׂדֶה שָׁנָה שָׁנָה" (דברים י"ד, כ"ב) ואח"כ מתברר מהקשר הדברים שהפרשיה כאן עוסקת במעשר שני. מעשר זה, כידוע, דינו להילקח ע"י בעליו לירושלים ולאוכלו עם כל משפחתו בעיר הקודש: "וְאָכַלְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹקֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם מַעְשַׂר דְּגָנְךָ תִּירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ וּבְכֹרֹת בְּקָרְךָ וְצֹאנֶךָ לְמַעַן תִּלְמַד לְיִרְאָה אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ כָּל הַיָּמִים" (שם פס' כ"ג).

 

אח"כ מלמדת התורה: "וְכִי יִרְבֶּה מִמְּךָ הַדֶּרֶךְ כִּי לֹא תוּכַל שְׂאֵתוֹ כִּי יִרְחַק מִמְּךָ הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹקֶיךָ לָשׂוּם שְׁמוֹ שָׁם כִּי יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹקֶיךָ: וְנָתַתָּה בַּכָּסֶף וְצַרְתָּ הַכֶּסֶף בְּיָדְךָ וְהָלַכְתָּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹקֶיךָ בּוֹ: וְנָתַתָּה הַכֶּסֶף בְּכֹל אֲשֶׁר תְּאַוֶּה נַפְשְׁךָ בַּבָּקָר וּבַצֹּאן וּבַיַּיִן וּבַשֵּׁכָר וּבְכֹל אֲשֶׁר תִּשְׁאָלְךָ נַפְשֶׁךָ וְאָכַלְתָּ שָּׁם לִפְנֵי ה' אֱלֹקֶיךָ וְשָׂמַחְתָּ אַתָּה וּבֵיתֶךָ" (שם פס' כ"ד - כ"ו).
אך כאן מגיע פסוק שנראה מוזר: "וְהַלֵּוִי אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ לֹא תַעַזְבֶנּוּ כִּי אֵין לוֹ חֵלֶק וְנַחֲלָה עִמָּךְ" (שם פס' כ"ז). פסוק זה מדבר על הלוי, על נתינת מעשר ראשון, מה ענינו לכאן ?

מבאר האבן עזרא: "הקרוב כי על המעשר הראשון ידבר, בעבור שהזכיר מעשר שני, אמר לא תחשוב, כי תצא ידי חובה במעשר השני לבדו. וטעם אשר בשעריך - כי לאשר הוא בשערו יתן המעשר הראשון. ולא יאמר יהיה עמי, ואני אוליכנו ללוי אחר, או כבר נתתיו". 

האב"ע נוגע בנקודה מאוד אנושית. אדם מפריש עשירית מהכנסותיו ללוי, ושם אותם בצד. אח"כ מפריש עוד עשירית מהנותר לצורך אכילה בירושלים עם כל משפחתו (מעשר שני). עשוי הוא לומר לעצמו, אקח עמי את פירות המעשר של הלוי או את ערכו ואמצא לי איזה לוי "צדיק" בירושלים ואתן לו את המעשר. אך התורה אומרת לך, דאג קודם לשכנך הלוי, לפני שאתה מחפש לויים בירושלים.

אנו לפעמים מוצאים עצמנו בסיטואציה דומה, אנו משקיעים אנרגיות וכספים לסייע לאנשים וארגונים שרחוקים הם מעמנו, וכל פועלם לא קשור אלינו כלל. כאן מדגישה התורה, שים לב לקרוב אליך, לפעמים הוא זקוק לעזרתך יותר מכל אלו הרחוקים ממך.
המצב הכלכלי, פגע קשה במיוחד במוסדות התורה (הם נשענו על תרומות של אנשים אמידים, שחדלו באחת לתרום). אם אתם חשים צורך לסייע, ולקיים מצוות צדקה, דעו לכם שקודם לכל ראוי לתמוך במקום תורה שמחנך ומגדל ברוח בו אתם צמחתם. אנו בישיבה ממשיכים ללמוד ללמד ולהפיץ תורה מכח השותפות שלכם, בעצה תרומה ומכל ביקור שלכם בישיבה. בעזרת ה' נעשה ונצליח.