פורים - שמחה וששון

מאת: הרב יצחק סלצר

קטגוריה: מ. פורים

לאורך כל המגילה מודגש במיוחד רעיון השמחה. המילה שמחה מופיעה עשר פעמים במגילת אסתר. היא מופיעה ביחס להמן ואחשורוש כשהם שמחים על אבדן היהודים וביחס ליהודים בהצלתם מאויביהם. ולכן עלינו לבדוק מה המסר שנטמן במגילת אסתר ביחס לשמחה. מה היא השמחה במגילת אסתר? במגילה מופיעה גם המילה ששון אבל רק פעמיים. מה ההבדל בין ששון לשמחה ולמה ששון נדחק לשוליים? המגילה מעידה "שמחה וששון ליהודים משתה ויום טוב" (אסתר ח,יז) ואילו לדורות קבעו רק "ועשו אותו יום משתה ושמחה" (שם ט, יט) הגמרא במסכת מגילה (טז: ) מסבירה שכל מילה בפסוק "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר" (שם ח,טז) באה לרבות את המצוות שקיבלו על עצמם. זה מספיק להסביר למה מוזכרים שם עוד ביטויים חוץ מהשמחה, אבל בהמשך מוזכר שמחה וששון בלי שום תועלת או דרשה.

בכדי להבין את מהות השמחה נעיין במקור השמחה במגילתנו. התשובה מתחילה בהתערבות העם בארועים שמתרחשים עד שהגיעו למצב שלא רק "היהודי" אלא שכל היהודים הגיעו למעלת השמחה. בהתחלת המגילה אנחנו מוצאים את היהודים בהתיחסות לכולם הפועלים ביחד, ברמז - בסעודת אחשורוש הם נכללים ב"כל שריו ועבדיו", וכן חז"ל האשימו את בני ישראל שהתחייבו כליה בגלל שהשתתפו בסעודה של אותו רשע. אבל הפעם ראשונה שהם מפורשות במגילה היא בויכוח בין אסתר ומרדכי. מרדכי מבקש מאסתר להתחנן לפני אחשורוש כדי לבטל גזירת המן. כשאסתר מסרבת מרדכי נותן לה ביקורת קשה :

"ויאמר מרדכי להשיב אל אסתר אל תדמי בנפשך להמלט בית המלך מכל היהודים: כי אם החרש תחרישי בעת הזאת רוח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר ואת ובית אביך תאבדו ומי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות"(אסתר יג, טו)

משמעות דברי מרדכי היא שאסתר לא רצתה להשתתף אישית בהצלת עם ישראל ודאגה רק לעצמה. אבל כשהיא משיבה למרדכי היא מאשימה את מרדכי בדבר דומה. היא השיבה לו:

"לֵךְ כְּנוֹס אֶת-כָּל-הַיְּהוּדִים הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשָׁן, וְצוּמוּ עָלַי וְאַל-תֹּאכְלוּ וְאַל-תִּשְׁתּוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים לַיְלָה וָיוֹם--גַּם-אֲנִי וְנַעֲרֹתַי, אָצוּם כֵּן; וּבְכֵן אָבוֹא אֶל-הַמֶּלֶךְ, אֲשֶׁר לֹא-כַדָּת, וְכַאֲשֶׁר אָבַדְתִּי, אָבָדְתִּי." (שם ד, טו)

היא מסכימה עם מרדכי לבוא לפני המלך אבל מבקשת ממנו קודם לכן "לכנוס כל היהודים", כאן היא מעירה שהנס לא יכול לבוא רק על ידי יחידים שנמצאים במקום הנכון אלא היא זקוקה להתיחסות של כל היהודים. מרדכי תמיד מוזכר עם התואר "היהודי" שמשמעותו הוא היהודי היחיד. וכך הבינו חז"ל שרק מרדכי לא השתתף בסעודת אחשורוש ורק מרדכי לא השתחוה להמן. אסתר מבינה שכדי לשנות את גזירת המן על היהודים, עלינו לחדול מלהיות עם מפוזר ולהתאחד כל היהודים למען הצלת העם, והיא לא מתחשבת בהצלת עצמה באומרה "כאשר אבדתי אבדתי." כנראה היא סירב מתוך ענוה ולא כפירת בהשתתפותה במהלך של הקב"ה. (דומה מאוד לסירבו של משה רבינו להציל בני ישראל ממצרים)

בגמרא במסכת סוכה מח: יש מחלוקת בין שתי מינים, לאחד קראו ששון ולשני קוראים שמחה. והם חולקים מה יותר גדול ששון או שמחה ובסוף שמחה מנצח את ששון שבעתיד הוא יהפוך לכלי שכתוב "ושאבתם מים בששון."

הגמרא הזה צריך עיון. למה איכפת לנו משיחה בין שני מינים? ומה משמעות מחלוקתם? התשובה היא שהבעיה של המינים היא שהם לא מתיחסים לתורה כדבר אחד הם רואים ניתוק של המידות שונות של התורה. הם כל כך דבקים במידות האלו עד שנקראים על שמם. מי שאינו מין מבין שאין תחרות בין מידות התורה וצריך לשלב את כולם. ברם, עיקר המחלוקת היא מה יותר חשוב וזה חשוב לנו להבין איזה דגש לשים את השתדלותנו.

פירוש "דעת מקרא" על מגילת אסתר מציע שאולי ההבדל בין שמחה וששון הוא ששמחה היא כלפי חוץ וששון הוא כלפי פנים. זה דומה מאוד לתפילה שאנחנו אומרים בימים נוראים "שמחה בארצך וששון בעירך" בארץ יש יותר פירסום ועיר משמעותו מקום יותר פנימי. דבר דומה אנחנו רואים במצוות השונות שהגמרא (מגילה טז: (מיחסת לששון - מילה ולשמחה - יום טוב. מילה היא מצוה פנימית ונסתרת ברם מצות יום טוב היא לעיני הכל ומתבטאת בעבודת ציבור בבית המקדש.

הגמרא הנ"ל במסכת סוכה מביאה ראיה ממגילת אסתר שמקדימה שמחה לפני ששון. וזהו כנראה מסר המגילה ששמה הרבה דגש על הדברים המפורסמים כמו הלבוש, דברי הימים וכניסה של ציבור גדול. בוודאי שהששון של נס פורים שהוא הניסים הנסתרים שקרו על ידי אסתר ומרדכי או בחלומו של אחשורוש הם גם סיבות לחגוג את פורים אבל עיקר קביעותא לדורות הוא בעבור הנס המפורסם שכל העם מצטרפים אליו. ולכן בחרו אסתר ומרדכי לחגוג את יום נצחון המלחמה ולא יום של אחד הניסים הנסתרים שקדמו לו. זה מזכיר לנו את מתן תורה שנעשה בפרסום העשן והלפידים והקול של השופר אבל כאן פרסום הנס הוא על ידי עם ישראל בהצטרפום יחד מול אויביהם. ולכן כל מצות היום הותקנו בהתאם. יש מצוה לקרא מגילה כולל נשים וטף בציבור שולח מנות ומתנות לאביונים להשתתף לשמחה עשירים ועננים ואחים מרחוק. שנזכה שכל המהלכים של הקב"ה בימיו יהיו לעיני כל ובהצטרפות כל היהודים יחד. והששון של היום שהובל על ידי יחידי סגולה ישמש כלי כדי לשרת את השמחה העתידית של כל היהודים מפרסמים את שם השם בעולמנו.