פרשת וילך - מראית עין

מאת: אביאל קאופמן

קטגוריה: מ. פרשת וילך

 

ישנו מושג בהלכה הנקרא "מראית עין". למשל: בהלכות שבת (סי' רמב) נאמר: "לא ישכיר אדם מרחץ שלו לאינו יהודי מפני שנקרא על שמו (של היהודי), ואינו יהודי זה עושה בו מלאכה בשבת"... המשנ"ב במקום (בס"ק ג) כותב: "אלא שאסור בכל זה מפני מראית עין... דדבר האסור מפני מראית העין אינו אסור אלא בתוך התחום של ישוב ישראל".

 

 

כמו"כ גם לגבי דיני שמיטה מוצאים אנו איסור של עבודת הגינה וכו'... רק משום מראית העין, שמא יחשבוהעוברים והשבים שהוא עושה פעולה האסורה בשביעית.

 

וכן אומר הכתוב במפורש: "והייתם נקיים מה' ומישראל"... מדוע כ"כ חשוב להיות נקיים מישראל? מה איכפת לי מה אחרים חשובים? מה ז"א שאסור לי לעשות משהו רק מפני החשש שיחשבו עלי דברים לא טובים, כל עוד אני לא חורג מכללי ההלכה והתורה, השאר כבר לא חשוב?!

 

ניתן אולי למצוא כיוון של תשובה פשוטה בפרשתנו, הכתוב אומר: "הנסתרות לה' אלוקינו והנגלות לנו ולבנינו..." רש"י מסביר: העונש והקללות לא יגיעו על עמ"י על החטאים של היחיד שעושה בסתר, כי זה "לה' אלוקינו". אלא התביעה כלפי עמ"י תהיה לגבי "הנגלות", החטאים הגלויים שעליהם עוברים אנשים מהעם, עליהם אנו מצוויםלבערם מקרבנו אחרת אנו נחשבים שותפים להם, "לנו ולבנינו"...

 

כלומר, ישנה ערבות כזאת בעמ"י בעניין שמירה על המצות (הגלויות בעיקר). וזה בעצם מסביר את עניין מראית העין, כיוון שאם אנו מצווים לבער את הרע אז רצוי מאוד של נחשוד במישהו משכנינו ומעמנו שעושה רע, כי אז זה כבר עניין שלנו ג"כ.

 

ויה"ר שלקראת ר"ה הבא עלינו לטובה נזכה להיות "נקיים מה' ומישראל" ולקדש שם שמים.

 

כתיבה וחתימה טובה.

 

* אין זה המקום והזמן להאריך לגבי מצות התוכחה והערבות בימינו שברור שהם שונים... (אז אל תתחילו לבער חנויות של חזיר מקרבנו וכו'...)