שבועות - מגילת החסד

מאת: דורון איטח

קטגוריה: מ. שבועות

מזה כ- 1,300 שנה נוהגים לקרוא את מגילת רות בחג השבועות בבית הכנסת. המקור לדבר זה (וכן לקריאתם של שאר המגילות) הוא במסכת סופרים[1] (פרק יד הלכה יח) ששם נאמר: "...רות - במוצאי יום טוב ראשון של עצרת עד חציו, ומשלים במוצאי יום טוב האחרון".
השאלה היא מה הקשר בין מגילת רות לחג השבועות?
על שאלה זו מצאתי כמה תשובות:

- חג השבועות נקרא גם חג הקציר, שנאמר: "וחג הקציר ביכורי מעשיך אשר תזרע בשדה" (שמות כג, טז). וגם סיפורה של רות מתרחש בתקופת הקציר, כמו שמסופר בפתיחת מגילת רות: "והמה באו בית לחם בתחילת קציר" (רות א, כב). וכן גם רוב סיפורה של המגילה מתרחש בשדה או בגורן: רות מלקטת בשדה, בועז פוגש את רות בשדה, רות באה אל הגורן של בועז.

- חג השבועות הוא חג מתן תורה, שכן ביום זה קיבלנו את התורה[2], מעמד קבלת התורה בהר סיני נחשב מעין גיור של עם ישראל, שעד לאותו מעמד היו עבדים, ובמעמד הר סיני קיבלו את התורה והתחייבו לקיימה: "נעשה ונשמע" (שמות כד, ז), הבן איש חי מביא הסבר ההבדלים בין פסח לשבועות - שבפסח זה זמן קציר שעורים ובשבועות זה זמן קציר חיטים, וידוע ששעורים זה מאכל בהמה (למדנו דבר זה מסוטה שהיא מקריבה את קורבנה משעורים ולא מחיטים מכיוון שהיא עשתה מעשה בהמה לפיכך קרבנה יהיה מאכל בהמה (רש"י, במדבר ה, טז) לומר לנו שעם ישראל ביציאת מצרים יצא מהחומריות שלו - מהבהמיות שהייתה לו, ובמשך ימי הספירה שמטרתם להגיע לקבלת התורה עלו עם ישראל למדרגות רוחניות וכאשר הגיעו לחג השבועות שהוא זמן קציר חיטים, אז "והקרבתם מנחה חדשה לה'" (ויקרא כג, טז ), מנחה העשויה מחיטים הרומזת לגילוי השלם של האמונה בכל תחומי העולם הזה, חג שבו עם ישראל קיבל את השפע הרוחני[3].

- מגילת רות מספרת על רות המואבייה, נוכרייה שהצטרפה לעם ישראל וקיבלה את ההתחייבות לעם ישראל ולאלוהי ישראל[4]. ולכן נוהגים לקרוא את המגילה בחג השבועות - הוא חג מתן תורה
הגר"א בפירושו על מגילת רות מסביר שרות לא הייתה גיורת רגילה. שמה נותן לנו רמז על מהותה הפנימית. ערכה המספרי של המלה "רות" הוא 606. כל בני האדם בעולם מחויבים לשמירת 'שבע מצוות בני נח'. גם רות אשר נולדה כמואבייה הייתה מחויבת להן. אם נוסיף את 7 המצוות האלה, לערך המספרי של "רות", נגיע ל - 613, שהוא מספר המצוות הכתובות בתורה.

- מהותה של רות, הכוח המניע בחייה, היו הגילוי והקבלה של 606 המצוות שחסרו לה. מכאן ש 'רות', היא "מחפשת" התורה האמיתית, העומדת בפני כולנו, כמודל זוהר לקבלת התורה בדרך הראויה. אילו היינו הולכים בדרכיה של רות, בקבלת התורה האישית שלנו, היינו מצליחים לקלוט את מלוא הרוחניות המזומנת לנו, מן האלוקים בחג השבועות.

- הסבר נוסף קשור לדוד המלך: על-פי הירושלמי: "אמר ר' יוסי בי רבי בון: דוד מת בעצרת" (ירושלמי חגיגה ב, ג), דוד המלך נולד ונפטר בחג השבועות. בסוף המגילה מתוארת שושלת ארוכה שמגיעה עד דוד המלך, שם אנו רואים שנינה של רות היה דוד. ולכן ראוי ומתאים לקרוא בחג השבועות ביום לידתו ופטירתו של דוד המלך - את המגילה המספרת על מוצאו וייחוסו.

- הסבר נוסף מובא בילקוט שמעוני: "ומה עניין רות אצל עצרת, שנקראת בעצרת בזמן מתן תורה? - ללמדך שלא ניתנה תורה אלא על ידי ייסורין ועוני" (ילקוט שמעוני רות רמז תקצ"ו).

אני אביא הסבר ואתמקד בעיקר בו, אך אקדים להסבר זה עניין נוסף:
סופה של מגילת רות מסתיים בתיאור ארוך של שושלת שמגיעה בסופו של דבר אל דוד המלך, מה עניין השושלת במקום זה, בסוף סיפורה של רות? כדי לענות על שאלה זו (מבלי לענות את התשובה שכולנו מכירים מהגן - שישנו קשר משפחתי בין רות המואביה לדוד המלך..) צריך להבין מדוע זכתה רות שייכתב סיפור חייה בתנ"ך?

סיפורה של רות מתאר לנו מהי גמילות חסד, כאשר רות מוכנה לעזוב את ארצה ואת מולדתה למקום שלא מכירה (מזכיר לנו מישהו..) זה החסד הגדול של רות - ללכת למקום אחר, לעזוב את ארצה ואת משפחתה שהייתה שייכת למלכות מואב[5] ולהגיע לארץ זרה בתור ענייה מרודה.

אז מה?? עם כל הכבוד לה על מה שעשתה אבל כל סיפור חסד שקרה/נעשה למישהו יהודי/גר בגולה ייכנס וייכתב בתנ"ך??!!! זה לא היה נגמר. אז באמת מדוע זכתה רות לכך?

כידוע לנו אנחנו נוהגים לקרוא בשבתות שבין פסח לשבועות את מסכת אבות שם אומר לנו שמעון הצדיק (אבות א, ב): "על שלשה דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים" אחד מהיסודות בהם ה"פיל" מחזיק את העולם זה הגמילות חסדים!!. על מגילת רות אומר לנו ר' זעירא (רות רבה פ"ב ד"ה יד יעשה ה'): "מגלה זו אין בה לא טומאה ולא טהרה ולא איסור ולא היתר. ולמה נכתבה? ללמדך כמה שכר טוב לגומלי חסדים", ולאיזה שכר זכתה רות? זכתה ל"כל המקיים את התורה מעוני סופו לקיימה מעושר" (אבות ד, ט), היא שעזבה את בית המלכות והלכה לעם אשר לא ידעה היא ואבותיה תמול שלשום, ונתייסרה בייסורי עוני מרים בארץ ישראל אך בסופה זכתה להיות אמה של מלכות שממנה יצא דוד המלך, המנהיג, המלך לדורות שממנו עתיד לצאת משיח. והבסיס שלו זה חסד, ללמדנו שמי שכל חייו מונחים מחסד (שיצא מרות שמגילתה נקראת מגילת החסד) יכול להוביל ולהנהיג את העם, אומר על כך הרב נבנצאל: "מי שיכול ליטול אחריות על הכלל כולו, ויכול לכלול בתוכו את כל ישראל - הוא שראוי להיות מלך ישראל, להיות לבם של ישראל. מי שמרגיש בכאבו של הזולת, עד כדי נכונות להיות ערב עבורו.. מי שמסוגל להתחבר אל הזולת, ולחוש כאילו שניהם גוף אחד ממש - הוא יהיה גם לבם של ישראל" (הרב נבנצאל, שיחה לפרשת ויגש).

רציתי לחבר בין הפירוש של החסד לפירוש של חג מתן תורה ולומר שאנחנו קוראים את מגילת רות בשבועות שהוא חג מתן תורתנו בכדי להראות ש"אין לעסוק בתורה בלא גמילות חסד" (עיון יעקב) שהרי תורתנו היא תורת חסד, שדרש רבי שמלאי: תורה תחילתה גמילות חסדים, וסופה גמילות חסדים. תחילתה גמילות חסדים שנאמר: "וַיַּעַשׁ ה' אֱלקִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּשֵׁם" (בראשית ג, כא), וסופה גמילות חסדים שנאמר: "וַיִּקְבּר אתוֹ בַגַּי" (דברים לד, ו)[6], הקב"ה בעצמו דואג להלביש את אדם וחוה וכן דואג לקבור את משה. אחד ממידותיו של הקב"ה היא מידת החסד[7], הוא זה ש"עושה חסד לאלפים" (שמות כ, ה), התורה מלאה בחסדים!

[1] ‏ישנה מחלוקת בגמרא האם הייתה בת או נכדה של המלך, "אמר רבי יוסי ברבי חנינא: רות בת בנו של עגלון, בן בנו של בלק מלך מואב" (הוריות י ע"ב), "אמר רבי יוסי בר הונא: רות בתו של עגלון בן בנו של בלק מלך מואב הייתה" (סנהדרין קה ע"ב).
[2] סוטה יד.
[3] שמות לד, ו
[4] מסכת סופרים נערכה בזמנם של גאוני בבל.
[5] ישנה מחלוקת באיזה יום קיבלנו את התורה (יומא ד ע"ב) חז"ל תיקנו לבסוף את החג בו' סיוון כיום שבו ניתנה התורה.
[6] מובא גם בפניני הלכה על ספירת העומר
[7] רות א, טז