פרשת האזינו - שירת האזינו

מאת: עידן בוסקילה

קטגוריה: מ. פרשת האזינו

shirat_hazinuשירה לא נכתבת סתם בתורה. לכל שירה ישנה משמעות ותפקיד לדורות. ישנם שני סוגי צורות לכתיבת שירה בספר תורה. יש שירות הנכתבות אריח על גבי לבנה כשירת הים –

 

 

 אז ישיר-משה ובני ישראל את-השירה הזאת לה' ויאמרו

לאמר

אשירה לה' כי-גאה גאה

סוס

ורכבו רמה בים 

עזי וזמרת יה ויהי-לי

לישועה

זה אלי ואנוהו

אלקי

 

ויש שירות הנכתבות אריח על גבי אריח ולבנה על גבי לבנה כעשרת בני המן (המוגדרים כשירה בחז"ל) –

איש

ואת

פרשנדתא

ואת

דלפון

ואת

אספתא

ואת

 

חז"ל אמרו שכל השירות נכתבות אריח ע"ג לבנה חוץ מעשרת בני המן ומלכי כנען (יהושע י"ב) שאריח על גבי אריח ולבינה על גבי לבינה וטעמם הוא כדי שלא תהא תקומה למפלתן (מגילה ט"ז:).

מדוע אם כך שירת האזינו נכתבת אריח ע"ג אריח כאותם שירות הנאמרות על אויבי ישראל? האם ח"ו אנו רוצים שלא תהיה תקומה למפלתם של ישראל?!
שורש הדיון הוא מחלוקת בגרסאות ברמב"ם וכנראה גם במקור של הרמב"ם – מסכת סופרים. הרמב"ם כותב ששירת האזינו נכתבת בשבעים שורות (שיטין).
בבדיקה מהירה נגלה כי אם נחלק את האזינו לשבעים שורות אפשר תתחלק השירה לשני טורים ארוכים ומדויקים:

האזינו השמים ואדברה

ותשמע הארץ אמרי-פי

יערף כמטר לקחי

תזל כטל אמרתי

כשעירם עלי-דשא

וכרביבים עלי-עשב

 אם אכן כך נכתבת שירת האזינו לכאורה נראה שגם עליה חלה הגזירה "שלא תהא תקומה למפלתם"! לפני עשרות שנים נמצא ס"ת המכונה "כתר ארם צובה" שכיום ידוע כספר תורה העתיק בעולם. חלקים ממנו אמנם מחוקים אך אחד החלקים שנשארו בשלמותם הוא שירת האזינו. היא כתובה גם כן אריח ע"ג לבנה אך היא כתובה רק 67 שורות! וכן כאשר יצאה גרסתו של מהר"י קפאח למשנה תורה לרמב"ם גילינו שבגרסתם של התימנים לרמב"ם  גם כן מופיע ששירת האזינו נכתבת 67 שורות! הרב קפאח נתן טעם לגרסתו וטען (בשם חכמי תימן הזקנים) כי אמנם שירת האזינו היא שירת תוכחה אך כאשר היא נכתבת ס"ז שורות נוצרות מספר בליטות המאפשרות לנופל להיאחז בהם ולהציל את נפשו וכך איננו אומרים שח"ו לא תהא תקומה למפלתם של ישראל.

אך מה נעשה לגרסת ספרי התורה שבידנו הכתובים ע' שורות?! דומה כי כדי לתרץ את גרסתנו אנו צריכים לראות את הדברים יותר לעומק.

מתוך דיון גמרתי במס' ברכות (ד':) על השאלה מדוע מדלגים על האות נו"ן במזמור "אשרי", עולה מחלוקת בין בבל ובין א"י איך קוראים את הפס' "נפלה לא-תוסף קום בתולת ישראל" (עמוס ה' ב'). בבבל הבינו מהפס' שח"ו יש אפשרות שע"י יפול ולא יקום, אך מא"י הבינו את הפס' אחרת :
"נפלה, (ו)לא-תוסף (ליפול). קום בתולת ישראל!" – המילה קום הופכת להיות ציווי לעמ"י.

על פי הראייה הארץ ישראלית אין מציאות כזו שעמ"י נופל ללא אפשרות תקומה. ולכן גם אם שירת האזינו נכתבת בשני טורים מדוייקים ללא בליטות, וגם אם נראה כי כלתה הרעה לעמ"י – עומד הציווי "קום בתולת ישראל"! לא יתכן שלעמ"י תהיה נפילה ללא תקומה, עמ"י מעל הטבע. הקב"ה סומך את נפילתם של עמ"י ולא מאפשר לנו ליפול ללא קימה כי למרות המכות המתוארות בשירת האזינו, הקב"ה מבטיח "כי דם-עבדיו יקום ונקם ישיב לצריו וכפר אדמתו עמו".