שלושת השבועות - הלכות אבילות בבין המצרים

מאת: הרב יעקב סלקמון

קטגוריה: מ. שלושת השבועות וט' באב

תגיות: הלכות בין המצרים, הלכות תשעה באב, הלכות יז בתמוז

halachotהגמרא במסכת תענית כו עמ"ב: "חמשה דברים אירעו את אבותינו בשבעה עשר בתמוז, וחמשה בתשעה באב. בשבעה עשר בתמוז נשתברו הלוחות, ובטל התמיד, והובקעה העיר. ושרף אפוסטמוס את התורה והעמיד צלם בהיכל. בתשעה באב נגזר על אבותינו שלא יכנסו לארץ, וחרב הבית בראשונה ובשניה, ונלכדה ביתר, ונחרשה העיר."

חמשת הדברים שארעו בשבעה עשר בתמוז הם: התחלת החרבן של ט' באב ,נבקעה העיר גרם לנחרשה העיר חורבן הבית החל בביטול התמיד והעמדת צלם בהיכל .
חטא העגל הוא ראשית ההתדרדרות הרוחנית של עם ישראל לחטא מרגלים שבגללו לא נכנס דור המדבר לארץ ברור כי גם חטא המרגלים הוא המשך של "לא האמינו לדברו" (תהילים קו) שהחל בעגל.
חורבן ביתר שהיתה עיר של תורה החל בשריפת התורה וכך נאמר במס' גיטין נח.: "ארבע מאות בתי כנסיות היו בכרך ביתר, ובכל אחת ואחת היו בה ארבע מאות מלמדי תינוקות, וכל אחד ואחד היו לפניו ארבע מאות תינוקות של בית רבן, וכשהיה אויב נכנס לשם היו דוקרין אותן בחוטריהן [מסתבר שהכונה לזכות של לימוד התורה], וכשגבר אויב ולכדום, כרכום בספריהם והציתום באש".

 

נראה שחז"ל באו ללמד כאן דבר נוסף והוא שבעם ישראל אין חובן ללא נפילה רוחנית שקדמה לו [ניתן לאפיין את פורענויות יז' בתמוז כסוף הנפילה הרוחנית] יכולת הקיום של עם ישראל אינה נמדדת רק ביכולות חומריות אלא גם ובעיקר מהמצב הרוחני ובלא התדרדרות רוחנית לא באה התדרדרות גשמית.
כעין זה מצאנו בדברי הרמב"ן (בויקרא כו' / יא) בעניין כל יחיד ויחיד מעם ישראל :"אילו לא היה דרכם ברפואות יחלה האדם "כפי אשר יהיה עליו עונש חטאו ויתרפא ברצון ה', אבל הם נהגו ברפואות והשם הניחם למקרי הטבעים". כך גם אנו המצפים לגאולה אמורים לפעול להשבת הרוח ואז תבא גם ההתחזקות הגשמית. באבלות החורבן אנו מדגישים את חורבן בית המקדש שהוא הצד הרוחני יותר של החורבן.

בגמרא מצאנו מנהגי אבלות בשבוע שחל בו תשעה באב ובסעודה המפסקת וכך נפסק ברמב"ם עם תוספת של איסור לרחוץ בחמים בשבוע שחל בו ט' באב וכך נוהגים מקצת התימנים אך עם השנים העמיק הצער על החורבן ונוספו מנהגי אבלות רבים . אף על פי שמנהגי האבלות ידועים נזכיר אותם בקצרה.

א. אבילות כל השנה
הגמ' בב"ב דף ס: מספרת שלאחר החורבן היו פרושים שלא כלו בשר ולא שתו יין כי כשם שבטלו דברים אלו משלחן גבוה יש לבטלם משלחן. רבי יהושטוע קבל את הרעיון בחוסר התלהבות כיון שיש לבטל לפי זה דברים נוספים והציבור אינו יכול לעמוד בכך. אך גזרו מספר גזירות זכר למקדש ביניהם שלא לסייד אמה על אמה ולמעט פריט בסעודות אירוח וכן בתכשיטי אשה וכן לתת אפר בראש חתנים במקום התפילין ושאר מנהגי אבלות בחתונה. בעניין המנהג שהבונה בית משייר אמה על אמה בלא סיד בפתח ביתו והקונה בית מסויד אינו צריך לקלפו כך נכתב באו"ח סימן תקס' סעיף א אך המשנה ברורה שם בס"ק ד' כתב שדוקא אם יודע שנעשה בידי גוי אך אם ישראל סייד באיסור צריך לגרד את הסיד.

איסור שמיעת מוזיקה
האיסור בשמיעת מוזיקה הוא איסור שאינו מיוחד לימי בין המצרים אלא הוא איסור לכלל ימות השנה בהסתיגויות מסוימות לשו"ע כל ניגון בכלי שיר נאסר ולרמ"א דוקא למי שרגיל בהם אסור וכן שירה בפה על יין אסורה ושירות ותשבחות לה' מותרות על יין ולצורך מצוה כבבית חתן וכלה וכד' הכל מותר אך כתבו הפוסקים האחרונים שבימי בין המצרים שהם עיקר אבלות החורבן ראוי להחמיר לגמרי.

ב. תענית שבעה עשר בתמוז
התענית מתחילה מהבוקר ומנהגי האבלות מתחילים מהלילה שלפני בצרכים דחופים הגר"מ פינשטיין מיקל כבעל המאור שהאבלות מתחילה עם התענית מהבוקר [אגרות משה או"ח ד ,קיב].

שבעה עשר בתמוז אסור רק באכילה ושתיה
צחצוח שיניים יש מקילים [בשבעה עשר בתמוז] אם עומד ופיו כלפי מטה וכך פסק ערוך השלחן והמנחת יצחק ועוד ובמיוחד במשחה שגורמת לכך שלא יהיה ניתן לשתות את המים. ובפרט לכבוד דבר שבקדושה ויש מחמירים.
מעוברות [משלשה חדשים ולגר"ע יוסף גם מארבעים יום] ומיניקות [לגר"ע יוסף גם באשה שאינה מניקה כל 24 חודש לאחר הלידה] פטורות מלהתענות והרמ"א נכתב שנהגו להחמיר ולהתענות אם אינם מצטערות הרבה. ולשו"ע פטורות ויש שכתבו על פי רבנו ירוחם שאינם רשאיות להחמיר לדעת השולחן ערוך בעיקר כאשר הדבר נוגע לעובר או לולד [הגר"ע יוסף]. ויאכלו אוכל פשוט.

ג. דינים הנהוגים בכל שלשת השבועות
נוהגים שלא לברך שהחינו בבין המצרים כיון שאין זה זמן שחפצים להגיע אליו ומברכים שהחינו רק במקרה של מצוה מיוחדת שזמנה בבין המצרים כגון פדיון בן וכן על פרי שלא ימצאנו לאחר בין המצרים. יש הנוהגים לברך שהחינו בשבתות והאר"י החמיר ובמגן אברהם הקל בשבת עד חודש אב . [הגר"א והט"ז חולקים על השו"ע ולדעתם אפשר לברך שהחינו.]
לפי הרמ"א אסור לשאת אשה ולעשות סעודת אירוסין מיז' בתמוז אך מותר לקדש אשה בלא סעודה וכן מותר לעשות שידוכים הנקראים בימנו אירוסין עם מעט כיבוד וזה לא נחשב סעודה [משנ"ב תקנ"א ס"ק טז'].
לשו"ע האיסור מתחיל בראש חודש אב. על פי הרמ"א אין מתגלחים מיז' בתמוז ולנוהגים על פי המחבר יש נוהגים שלא להתגלח מר"ח אב ויש הנוהגים רק בשבוע שחל בו תשעה באב. ואסור לספר גם ילדים קטנים.

ד. מנהגי אבלות מראש חודש

על פי הרמ"א אין מחליפים בגדים מר"ח וכן לא מכבסים לאחרי תשעה באב. והספרדים נהגו איסור רק בשבוע של ט' באב.
לרמ"א נהגו לאסור לרחוץ אפילו במים קרים כל תשעת הימים הגר"מ פינשטיין מיקל באדם [התשובה עוסקת בבני ישיבה ולא בפועלים] שהזיע ביום חם להתרחץ במים קרים [אגרות משה אה"ע ד סימן פד , ד]. ולספרדים הנוהגים על פי הבן איש חי אסור בשבוע שחל בו תשעה באב לרחוץ אפילו במים קרים. ולנוהגים על פי הגר"ע יוסף מותר בשבוע שחל בו המיים קרים וכן הדין בים או בריכה שאינה מחוממת.
נהגו שלא לאכול בשר ולשתות יין מר"ח אב [מלבד בשבתות] ובטעם הדבר שני הסברים: האחד שאין שמחה אלא בבשר ויין ורוצים למנוע שמחה. והשני שמכיון שהקרבנות והנסכים בטלו בימים אלו אנו נמנעים מלאוכלם [על פי הגמ' בב"ב לעיל].
בהבדלה מותר לשתות יין וכך נוהגים הספרדים, והנוהגים על פי הרמ"א מחמירים לתת לתינוק ורק כשאין תינוק שותים בעצמם.
בסעודת מצוה כסיום מסכת וכד' מותר ויצמצמו במשתתפים.
נהגו שלא לשחוט מר"ח אב אך קניית בשר קפוא לאחרי י' אב מותרת [אגרות משה].

ה. סעודה מפסקת
אוכלים תבשיל אחד בלבד ודברים שדרך לבשלם ביחד נחשבים תבשיל אחד. פירות חיים מותר לאכול ללא הגבלה. יושבים על הקרקע או על שטיח וכד' [עדיין לא חולצים נעליים] צריך לאכול באופן שלא מתחיבים בזימון

ו. ערב תשעה באב
כיון שנאמר: "קרא עלי מועד" על תשעה באב, מתיחסים לתשעה באב כאל מועד ואין בו תחנון וכן במנחה שלפניו. נהגו שלא ללמוד מחצות היום בדברים האסורים בתשעה באב עצמו אלא רק בדברים העוסקים באבלות ובחורבן.

ז. יום תשעה באב
בתשעה באב הצום מתחיל מהערב וגם מעוברות ומניקות חייבות לצום בו. תשעה באב אסור בחמשת העינויים כיום כיפור.
תשעה באב נחלק לשניים מבחינת רמת האבלות ,עד חצות היום האבלות חמורה יותר לכן רק מחצות מניחים תפילין [בעניין תפילין יש מנהגים שונים וכל אחד ינהג כמנהג אבותיו] וכן הכנת צרכי הסעודה בערב נעשים מחצות וכן שאר מלאכות [מלבד בדבר האבד שניתן לעשות גם לפני כן]. כמו כן אין שאילת שלום, וראוי למעט בטיולים ביום זה.

ח. מנהגי עשירי באב -סיום האבלות [לשו"ע כל עשירי ולרמ"א עד חצות]
באופן פשוט [מסימן תקנח סעיף א ולעומתו סימןתקנא סעיף ד] ראה שרק אכילת בשר אסורה בעשירי ולא שאר דיני אבלות וכך כתב המאמר מרדכי אך המגן אברהם כתב להחמיר בהכל.

יהי רצון שנזכה עוד בשנה זו לקיום דברי הנביא זכריה (ח/יט) "כֹּה אָמַר יְדֹוָד צְבָאוֹת צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ"