פרשת וארא - הכרת הטוב

handshakeשיעבוד מצרים מתחיל בכפיות טובה: "ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף". ישנם שני פירושים של חז"ל ומובאים ברש"י: א. חדש ממש. ב. נתחדשו גזירותיו – כפיות טובה מצד פרעה שכן יוסף פעל הרבה למען מצרים ובכל זאת הרע למשפחת יוסף. "אשר לא ידע את יוסף", "ויאמר פרעה לא ידעתי את ה'". חז"ל במדרש רבא אומרים: "כל הכופר בטובתו של חברו לבסוף כופר בתורתו של הקב"ה".

 

וכן מסביר "החינוך" את מצוות כיבוד אב ואם מתוך הכרת טובה להורים נגיע להכרת טובה לבורא עולם על כל הטובות שגמלנו ("החינוך" קורא לאדם כפוי טובה נבל מתנכר לכפוי טובה).
אם כן מידת הכרת טובה נאמרה במעמד הר סיני לעיני כל ישראל .

 

הכרת טובה – לא רק לבני אדם אלא גם לדומם. משה רבנו לא מכה את היאור במכת דם אלא אהרון אחיו עושה זאת וכן במכת הצפרדע. מדוע? מפני שהיאור הגן על משה  כשהניחו את התיבה על פני היאור. במכת הכינים אין משה מכה את העפר כי החול "עזר" למשה לטמון את המצרי בא.
מכאן לומדים יסוד חשוב: הכרת טובה אינה בשביל השני שעשה טובה אלא שהאדם שקיבל טובה חייב מצידו להכיר טובה. אחרת חסרה לו מידה בנפש האדם – הכרת הטובה.

ה' מצווה לנקום במדיין ומשה שולח את פנחס. למה הוא בעצמו לא נלחם? מפני שמדיין גידלה את משה, ולא רצה להצר למי שעשה לו טובה.
"ובשר בשדה טרפה לא תאכלו וגו' לכלב תשליכון אותו" – הכרת טובה לכלבים .כיוון שהם לא נבחו בזמן יציאת מצרים ולא הפחידו את הקטנים כיון שהוא עשה את שלו ולא נבח ביציאת מצרים. שוב הכרת טובהלמצד מקבל הטובה.
אחד מגדולי ישראל בדור הקודם חש בעצבות .אמר למקורביו: "אם לא היה הדבר כרוך בקשיים הייתי מגרש את אשתי הרבנית" (והוא כבר היה זקן). והסביר זאת: כל כך הרבה הכרת טובה אני חייב לאשתי על מה שהיא עושה עבורי עד שאיני יכול לשאת זאת יותר.
אדם קונה בחנות ואומר תודה בחיוך ,אבל קשה לו להודות לאשתו או לאמו על ארוחת צהרים.
נתחזק עם כן בהכרת טובה ומתוך זה נכיר טובה למי שאמר והיה העולם.