פרשת וארא

מאת: לביא הנדל

קטגוריה: מ. פרשת וארא

"...ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה"(פרק ו' פסוק ט')

היו שפירשו שבני ישראל לא שמעו אל משה מרוב העבודה הזרה שהיו שקועים בה. כמאמר חז"ל "הללו עובדי עבודה זרה והללו..."

 

 

נראה לפרש שהעבודה הקשה הפיזית שבה היו שקועים בני ישראל דיכאה אצלם את האמונה בעצמם ואת האמונה בדבר הגאולה שהובטחה לאבות עד שלא היתה להם עוד שארית של תקוה.

אך הקב"ה, דברו אמת וקיים לעד, לקב"ה אין שום דבר שימנע ממנו להוציא את בניו ממצרים, אם קשה – אז עושים נס. לקב"ה זה הרי כל כך פשוט, הוא מקיים את העולם.

לכאורה ניתן להעלות שאלה אמונית על מהותה של מצוות זכירת יציאת מצרים.

מה הוסיפה יציאת מצרים לאמונה של כלל ישראל, אם קודם לכן הם היו שקועים בעבודה זרה הרי שגם כל הניסים לא מנעו את זה שעם ישראל עשה עגל ועבד לו עבודת אלילים. והרי אנו יודעים שאין דבר כזה שאדם ישנה את דרכו לגמרי מקצה אחד לקצה השני, זה נדיר מאוד, ואם יש אדם כזה שמשתנה מקצה לקצה הרי שזו כנראה תופעה שנובעת ממקום אחר (נס) ולא מעובדה עצמית שלו. ולפיכך, כיצד בכלל יהיה ניתן לצפות שעם שלם ישנה את דרך התנהגותו, מקצה לקצה, ואם אכן עם ישראל היה משתנה לגמרי מה התועלת בכך הרי הניסים של יציאת מצרים גרמו לכך, ובכלל הרי גם הניסים האלה לא אמורים להמשיך איתם לעולמים, ומה כל זה שווה, ונראה להסביר על פי האמור בתחילת פרשתנו אומר ה' למשה שיגאל את בני ישראל ב 4 לשונות של גאולה.

והוצאתי, והצלתי, וגאלתי, ולקחתי.

הרי אנו יודעים שלשונות אלו מיוחדים, אך מה יש בהם כל כך מיוחד שלכן השתמשו ב 4 לשונות?

הלשונות הוצאתי והצלתי הם דומים – והמשמעות שלהם היא שעם ישראל יצא מתחת יד שיעבוד מצרים לחופשי, והלשונות גאלתי ולקחתי הם גם כן דומים, שניהם מבטאים משמעות של קניין, (כמו גאולת הקרקעות וכמו לקיחת אישה...) והדבר הזה מלמדנו שבני ישראל יצאו עם כל כוחות השיעבוד שהיו להם וקיבלו עליהם אדון חדש להשתעבד לו – להיות עבדים לקב"ה.

ועל פי זה אפשר לענות על מהות הנס ועל מצוות האמונה של זכירת יציאת מצרים. ולומר שהקב"ה לא בא לשנות אותנו מהתחתית אל התקרה בן רגע. אלא הוא בא לשנות את המעמד האישי שלנו ביחס אליו.

ומאותו הרגע שכרתנו עמו את הברית, השמים הם הגבול, אנו על המסלול הנכון, וגם אם יהיו נפילות, יהיה בסדר אחריהם יבואו עוד עליות.

וכאן אפשר כבר לצעוד במסלול טבעי – בלי יותר מדי ניסים.

הקב"ה צועד איתנו צעד אחר צעד, משגיח עלינו השגחה פרטית, ומקדם אותנו עוד ועוד במעלה הדרך

וגם אם לא רואים התקדמות – זה בגלל שבעיניים ארציות לא רואים את מה שנבנה והולך מאחורי הקלעים.

בקיצור – לא להיות קצרי רוח.